לא כולם סובלים מהבעיה הזאת – אני כן. אני בטוח שיש עוד כמוני, ובדיוק עבורם מיועד פוסט זה.

הבעיה היא נורא פשוטה: מלבד העובדה שתפילת ראש השנה היא באמת ארוכה, הרי שלסדר התפילה כפי שהוא מתנהל בבית הכנסת נכנסים אלמנטים שיוצרים "זמן ריק" שגורמים לחלקים משיהוי הזמן בתוך בית הכנסת להיות לא רק יותר ארוכים אלא גם משעממים.

יש אנשי מעלה שמצליחים לשמור על סף ריכוז וסף התעוררות גבוה, כך שהם בכל משך זמן התפילה, גם בעת חזרת הש"ץ במלואה, העליות, ה"מי שברך", השירים, הזמירות ודרשת הדורש – מצליחים לשמור על ערנות רוחנית ועל דביקות התפילה.

לא כולם כאמור מצליחים לעשות זאת, ולמי שמעוניין למלא "חללים ריקים" בזמן התפילה "ברוטו" אני רוצה להציע כמה הצעות.

1. המחזור המבואר של קורן

ההמלצה הראשונה שלי היא: המחזור המבואר של הוצאת קורן. המחזור מביא מבחר ביאורים והרחבות מעניינים מאוד, ברמה התוכנית וברמה ההיסטורית, בשפה בהירה ובאופן שיטתי המהווים מעין "שיעור חי" על תכני התפילה, וזאת בצורה מקצועית מאוד. מהי קרובה? מהו פיוט? מי חיבר את הקטעים המופיעים במחזור? – על כל אלו עונה המחזור המבואר בצורה בהירה השווה לכל נפש.

2. מחזור "מתיבתא" של עוז והדר

עדכון: בינתיים עיינתי בספר והתאכזבתי קשות! שלא בדומה להגדה של פסח – מתיבתא, במחזור הם בחרו להביא רק פירוש מילולי (ומקורות לפירוש), אך עיקר בניין הספר – "אוצרות ההגדה" – לא שוחזר לגבי מחזור, ומכאן שבהדברים הבאים להלן, שנכתבו בטרם ראיתי את המחזור והתבססו על השערה – בטעות יסודם. לא ראיתי הבדל משמעותי בין מחזור זה למחזורים רבים אחרים שיש להם ביאור מילולי צמוד לטקסט של המחזור.

עדיין לא ראיתי את הספר הזה, משום שנכון לאתמול בערב הוא עדיין לא הגיע לחנויות. ככל הנראה היום הוא כבר יהיה בחנויות.

אז איך אני ממליץ עליו? כי אני מכיר את ההגדה של פסח שיצאה לאור באותה סדרה, וזו על פניו אינדיקציה מספיק טובה כדי להבין מה מצפה לנו פה. נכון, באשר להגדה לדעתי הפורמט הוא פחות מוצלח (אלא אם כן יש לך הרבה זמן ללמוד לפני החג בספר זה), אבל אני סבור שלמחזור – זהו פורמט מנצח, גם למי שאין מספיק זמן: החללים הפנויים שמבנה התפילה בבתי הכנסת מזמן למתפללים הזדמנות פז לצלול את תוך המקורות שהספר מתמצת – ולרוות נחת.

מדובר בספר שמלקט ומתמצת את כל דברי הראשונים והרבה מדברי הפרשנים האחרונים על הטקסט של ההגדה (והמחזור) בצורה מקיפה, עם העמקות בהערות שוליים. אני די בטוח שמי שמתעניין בתכני התפילה ובהעמקות שונות  על הנוסח וכיו"ב – ימצא בספר זה אוצר כלי חמדה בלום.

3. מבואותיו של הד"ר דניאל גולדשמידט למחזורים

אנו יושבים כל שנה כמה שעות ארוכות מול המחזור. ה"זמנים המתים" שבתפילה שבהם איננו עוסקים בתפילה, יכולים להיות מנוצלים היטב כדי ללמוד מול מה בעצם אנו יושבים, איך הדבר התפתח, מה ההבדל בין עדות שונות בעם ישראל ומהיכן היא נובעת?

הד"ר דניאל גולדשמידט היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הוא הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. גולדשמידט נודע בעיקר במהדורות המדעיות של המחזורים וסידורי התפילה שהוציא לאור, והיה גם מומחה עניין בלימודים קלאסיים, ובתחום זה כתב את עבודת הדוקטורט שלו (על כתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס).

בשנת תש"א החל לפרסם רשימות ומחקרים בתחום התפילה והפיוט, ובפרט בקשר למחזורים ולסידורי התפילה של העדות השונות. לצד רשימות ביקורת, כתב מחקרים רבים העוסקים במספר נושאים בתחום, ובין היתר, תיאר מנהגי תפילה ונוסחי ברכות, כתב השלמות למחזורים ולסדרי תפילה שונים ועוד.

מאמריו אלו שימשו מעין הכנה לקראת מפעלו הגדול, של הוצאה מדעית של ספרי תפילה ומחזורים של כל עדות ישראל, והוא לא עשה כן עד שלא ביקר בספריות בעלות אוספים של כתבים עבריים בארצות הברית, באנגליה ובצרפת, והקפיד לבדוק את כתבי היד הקשורים לנושא התפילה, הנמצאים בהן.

בעת הכנת מהדורותיו המדעיות, ביקש גולדשמידט לקבוע נוסח אחד, שהוא הקרוב ביותר לנוסח המקורי, ובמקביל רשם את כל השינויים המצויים במקורות (אותם החשיב כמקורות רלוונטיים למהדורה בה עסק אותה העת). לתפילות הוא הוסיף ביאורים, ציוני מקורות ושינויי נוסחאות לפי כתבי היד, מבלי להיכנס לפלפול יתר, ובכך שמר על פירוש בהיר, המובן גם למי שאיננו מומחה בתחום. גם את הפיוטים הוא ליווה בביאור קצר, אך גם דאג להשיב להם חלקים שנמחקו על ידי הצנזורה הנוצרית, בימי הביניים. בנוסף, החזיר למחזורים השמטות של רבנים, שנעשו מתוך צרכים קהילתיים פנימיים.

בתחילת הסידורים והמחזורים נהג להקדים פרק מבוא, בו תיאר את צורתם ותוכנם של התפילות, הפיוטים, הסליחות והקינות שבהם, וכן את סדר התהוותם ומגמתם. בנוסף, הוא דן בדרכי התהוות המנהגים והנוסחים השונים ופירט בקשר לכל הבעיות הקשורות בהם.

הנה שני לינקים לשני מקורות של חומרים שתוכלו להדפיס לפני החג ולהביא אתכם לבית הכנסת:

• מבוא למחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם כולל מנהג אשכנז (המערבי) מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר, עמ' יג-נד  – "מהדורה זו", כדברי גודלשמידט", מציגה לפני הקורא את המחזור היסטורי של מנהג אשכנז לענפיו. היא כוללת כל מה שהוא כלול במנהגי צרפת, אשכנז (המערבי) ופולין. רובו של החומר נהוג עד היום בבתי הכנסת, ומטרתנו היתה להביאו לפני הקוראים בנוסח בדוק ומנופה, כשהוא ערוך לנוחיות המעיין בו. מיעוטו של החומר נקטע ונעלם במשך מאות שנים, וכאן היתה מטרתנו להעלותו מכתבי יד לנגד עינינו ולהצילו בדרך זו מן השכחה והאבדון. הפיוטים נדפסו לפי צורתן הפיוטית".
• מבוא למחזור בני רומא – מאת שמואל דוד לוצאטו, בצירוף ביאורים וסקירה על המנהג מאת דניאל גודלשמידט – חיבור שלם (159 עמ') על תולדות התפילה והמחזור.

4. למעמיקים

רבי אלעזר בירבי קליר פיוטים לראש השנה – בעריכת פרופ' שלומית אליצור וד"ר מיכאל רנד. (פה תוכלו לעיין בתוכן העניינים).

ספר זה מוקדש ליצירות שכתב לראש השנה הפייטן המפורסם ר' אלעזר בירבי קליר, שפעל בארץ ישראל בראשית המאה השביעית. פיוטיו לראש השנה מגוונים, והם מעטרים את כל תפילות היום. חלק מהם ידועים ונאמרים עד היום בקהילות אשכנז, ואחרים נדפסים כאן בפעם הראשונה.

הפיוטים פוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, וכל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם.

כמו כן כולל הספר ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו.

כעין חיבור בפני עצמו – הן בכמות והן בחשיבות – הוא המבוא הכללי המלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר.

ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא.