כל הפוסטים במשפטים

לפי התפישה המקובלת, במדינה דמוקרטית רשות מִנהלית היא נאמן של הציבור, ובהתאם לכך תפקיד הרשות הוא לשרת את הציבור. תפישה זאת מקובלת גם על בית המשפט. כנאמן של הציבור, הרשות המִנהלית כפופה למערכת של כללים כלפי הציבור, בין השאר מוטלת עליה חובה לנהוג בהגינות ובאופן סביר. חובה זאת חלה, לא

למעשה, המשפט המינהלי בעצם קיומו מעורר לנו בעיה גדולה. כאשר אנו מדברים על הוראות חוק שנתקבלו ברשות המחוקקת היא הכנסת, אנו עוסקים בחוק שנתקבל על ידי נציגי העם, כלומר מדובר בהחלטה שמבטאת את רצון העם. אולם כאשר אנו עוסקים בהחלטות מחייבות שנתקבלו במרתפי הרשויות מנהליות – הרי שכאן אנו עוסקים

המשפט המינהלי, שלצד המשפטי החוקתי מהווה חלק מן המשפט הציבורי, עוסק ומסדיר את כללי פעולתן של הרשויות המינהליות. הרשות המינהלית תופסת מקום מרכזי בניהולה של המדינה המודרנית. המשפט המנהלי מסדיר את פעולתה של הרשות המינהלית ובכלל זה את יחסיה עם רשויות השלטון האחרות, יחסיה עם היחיד, יחסיה הפנימיים, גדר סמכויותיה,

דיני העונשין משקפים את צרכיה של החברה המאורגנת להגן על הערכים החיוניים לתפקודה התקין ולהתפתחותה הרצויה, בהתאם לתפיסת החיים בכל תקופה נתונה. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל שלושת המאפיינים המרכזיים של דיני עונשין העבירה היא למעשה תופעה אנטי חברתית – משום שביצוע העבירה פוגע בחברה בכללותה, ומשכך