שיחה קצרה עם הגאון ר' אברהם אלאשוילי, על ספרו "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה – עם פירוש קצר".
הרב אלאשווילי, עוד ספר על שער היחוד והאמונה? מה עוד אפשר לכתוב על שער היחוד?
"שער הייחוד עוסק בשאלות העמוקות והיסודיות של הקיום ושל האמונה, וזו פתיחה נהדרת למעמקי המחשבה של תורת חב"ד.
"אולם מאידך נוכחתי לדעת, כי שער היחוד והאמונה הוא ספר לא כל כך פשוט… כשלומדים אותו לעומק אזי במובנים רבים הוא ספר חתום ממש. לדעתי, לא ניתן ללמוד את שער היחוד והאמונה לקרוא בקריאה רגילה. הסתום בו רב על הגלוי.
"בשנים האחרונות יצאו שני ספרים יסודיים על חיבור זה. אחד של רבי יואל כהן (בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום) ושל רבי זלמן גופין (בעריכת בנו הרב שמעון גופין). למעשה, בלעדי שני חיבורי מופת אלו, אי אפשר להבין את שער היחוד והאמונה.
"מצד שני, לא כל אחד יכול לקרוא סדרות שלמות של מאמרים ארוכים הבנויים לתלפיות והמסבירים בעומק רב כפתור ופרח את דברי אדמו"ר הזקן בשער היחוד– אם מצד הזמן, אם מצד אופי-קריאה (זו עובדה שבמציאות שיש לא מעט אנשים אשר לא מתחברים כל-כך לקריאת טקסטים ארוכים ומתמשכים)
"המטרה שלי בספר זה היא להביא את עומק הפשט בתמצית ובקצרה. כל הנקודות הדורשות הבהרה – הקשרים, הבנת המקטעים עצמם וכו' – מקבלים מענה מתומצת וקצר. באמצעות ספר זה ניתן להבין את עומק הפשט בקצרה. וזו השבורה המרכזית של החיבור – אין בו חידושים מרחיקי לכת אלא בעיקר הגשת ביאור מתומצת שיאפשר ככל שניתן בביאור קצר הגעה להבנת דברי אדמו"ר הזקן בהעמקה הנדרשת.
איזו נקודה תפסה אותך בעבודתך הנוכחית על שער היחוד והאמונה?
"הסוגיה על "יחודא תתאה" ו"יחודא עילאה" שבפרק ז – שהוא ללא ספק הפרק הכי קשה, הכי סתום, בשער היחוד והאמונה – ושדרש מממני יגיעה והשקעה רבה יותר מיתר הפרקים האחרים.
"(אגב, בפרק זה יש הוספה מאוחרת שהתווספה מכתב ידו של האדמו"ר הזקן רק במהדורת תר"ס, והיא מדברי אדמו"ר הזקן בסוגייה היסודית על האם "צמצום כפשוטו או צמצום לאו כפשוטו").
"למעשה יש בין שני פרשני שער היחוד והאמונה הגדולים הנ"ל, ר' יואל ור' זלמן, מחלוקת כיצד לפרש את המושג יחודא תתאה: האם ביחו"ת הביטול של העולמות נרגש או לא נרגש? כלומר, יחודא תתאה היינו לאיך שאנו כעת, או למצב שבו באמת נרגש הביטול בעולמות?
זו לשון אדמו"ר הזקן בתניא:
"והנה, אף על פי שהוא יתברך למעלה מהמקום והזמן = אף על פי כן הוא נמצא גם למטה במקום וזמן, דהיינו שמתייחד במדת מלכותו שממנה נמשך ונתהווה המקום והזמן. וזהו "יחודא תתאה"… שמדת מלכותו היא מדת הצמצום וההסתר, להסתיר אור אין סוף ברוך הוא, שלא יבטלו הזמן והמקום ממציאותם לגמרי".
וכך הדברים מסוכמים בספרי (פרק ז, אות סב):
"מדייק 'לגמרי' (וכן בהמשך: 'שום בחינת זמן ומקום') – כיון שעניין הסתרה זו הוא רק ביחס לנבראים, אבל האמת היא שאור א"ס ב"ה מלא את כל הארץ ממש בזמן ומקום, וממילא הזמן והמקום בטלים אליו במציאות, אלא שאינו נרש בנבראים. ולכן נקרא 'יחודא תתאה', כיוון שהיחוד הוא בהעלם והסתר.
"סיכום ההבדל בין יחודא עילא ליחודא תתאה:
"מצד הקב"ה אין הבדל בין יחודא עילאה ליחודא תתאה, ובשני האופנים העולמות בטלים במציאות לגמרי באור אין סוף ב"ה.
וההבדל בין שני הייחודים הוא מצד העולמות. ביחודא עילאה הביטול הוא גם מצד העולמות, ואילו ביחודא תתאה הביטול הוא רק מצד הקב"ה, אך מצד העולמות הם מרגישים עצמם למציאות ממשית, כי היחוד הוא בהעלם והסתר…
או יש לומר [פירוש שני], שגם מצד הקב"ה יש הבדל בין שני הייחודים, שביחודא עילא העולם בטל במציאות לגמרי לגבי הקב"ה, כביטול זיו השמש בשמש; ואילו ביחודא תתאה, יש מציאות של מקום וזמן, אלא שהם בטלים לגבי הקב"ה המתלבש בהם".