כיצד המהות, הופכת להיות גם המעטפת, אטרקציה המושכת? * סקירה על סידרת "התורה שלי"

ביום שישי לפני כשבועיים הלכתי עם שתי בנותיי (בכיתה ג' ובכיתה א') בכדי לשאול מאחד מידידיי את שני הכרכים שיצאו עד כה בסידרת "התורה שלי": בראשית ושמות – הכרך החדש שיצא לאור על ידי האגף לפרוייקטים מיוחדים בצעיר חב"ד ובהפקת המרכז לעזרי שליחות לכבוד תהלוכת ל"ג בעומר שנה זו.

משרק הגיעו הספרים לידיי, הבנות נטלו אותם ולא הניחו אותם מידיהם שעות ארוכות. בתי הקטנה שבדיוק החלה ללמוד בבית הספר את פרשת לך-לך התבוננה בציורים המרהיבים, וניסתה לנחש מה היא כבר למדה ומה לא, והילדים ביניהם דיברו שוב ושוב על הציורים ועל הסיפורים. בצאת השבת יצאתי לפגישה, כששבתי הבחנתי בשולחן האוכל שבמטבח בתמונה מעניינת: הצלחת של בתי הגדולה מסעודת מלווה מלכה נותרה על מקומה, כשלידה נשאר פתוח ספר שמות בו היא, כמסתבר, קראה בעודה סועדת את הארוחה…

הילדים ניגשים אליו שוב ושוב

מבחינתי, אין אינדיקציה טובה מזו להצלחה של ספר שמיועד לילדים. במיוחד אם מדובר בלא סתם ספר, אלא בשני החומשים מחמשת חומשי תורה. כשילדה בת שש וילדה בת תשע באמת שוב ושוב חוזרים לספר שהחלקים הסיפוריים שבו אמורים כבר להיות מוכרים להם היטב, והחלקים הלא-סיפוריים שבו ככל הנראה לא יהיו מעניינים עבורם, אין לך אות גדול מזה שעורכיו ויוצריו – על שלל הפסיפס שמרכיב את הספר הזה כיצירה אורגנית – עשו עבודה מעולה.

הספר הופך את החומש למשהו חי, צבעוני, המושך את הלב. זה לא ספר מסוג הספרים שמעיינים בהם כי צריך, אלא ילדים ניגשים אליו שוב ושוב – כי הם נמשכים לעשות זאת, משום שהתכנים (הגרפיים והמילוליים) מדברים אליהם.

 

תמהיל שהופך לפסיפס מנצח

אז מהו בעצם התמהיל שמרכיב את הספר והפך אותו לפסיפס נאה?

1. בספר יש תרגום מילולי במשלב לשוני פשוט, כזה שמתאים גם לילדים, של כל מילה ומילה מן המקרא – תרגום שהולם באופן מדויק וקפדני את הפרשנות הקלאסית של גדולי הפרשנים לתורה. על תרגום זה אחראי הרב לוי שייקביץ.
2. כותרות וכותרת משנה לכל קטע בפרשיות תורה, כך שהקריאה בחומש מאפשרת קריאה לפי נושאים ותתי נושאים, ומסדרת מאוד את המבנה.
3. בכל כפולה שנייה מופיעה פנינה דרושית קצרה ומעניינת המאירה מזווית רעננה את הפסוקים שבאותו עמוד.

הנה דוגמה יפה: "'נפגש בשעה חמש', 'בשעה שש בערב נשב לאכול' – ככה אנחנו מדברים היום, וזה כל כך טבעי ופשוט, כי יש לנו שעונים שמציגים את השעה. אבל מה עשו בימי קדם? בימים ההם היו קובעים את השעה על פי הצל שנוצר על פי תנועת השמש. כאשר משה רצה להודיע לפרעה מתי תבוא מכת הברד, עשה שריטה בקיר שמולו בדיוק במקום שבו עבר קו הצל באותה שעה. 'מחר, בשעה שקו הצל יגיע לנקודה הזאת, יתחיל לרדת הברד', אמר לו משה. וכך היה" (שמות, עמ' 61 ע"פ שמות רבה).

4. אחרי כל שלוש כפולות מופיעה כפולה של סיפור, על פי המדרש.
5. ציורים אמנותיים בסגנון חי, מקורי ומושך את העין.
6. ישנם גם שילובים מרחיבים מפירושי רש"י – לילדים בוגרים יותר.

7. 

ומה הלאה?

שאלתי את הרב  מנחם ברוד, העורך הראשי של הפרוייקט: מה תעשו הלאה, עם חומש ויקרא, שהוא מבחינת תכניו חומש מאתגר יותר, מפני שהוא ציווי באופיו והרבה פחות סיפורי?

"קודם כל", ענה לי הרב ברוד, "אחת המטרות המרכזיות היא הרצף. אנו רוצים ליצור רצף והמשכיות משנה לשנה, כך שבסופן של חמש שנים יהיו ביד המשתתפים – כלומר בביתם של כמה שיותר יהודים – את כל חמישה חומשי תורה, ובפורמט כזה שכיף לגשת אל הספרים ולפתוח בהם, משום שהם נגישים וברורים. ולכן ברור שבע"ה נמשיך עם התכנית גם לחומשים הבאים.

"ולגבי השאלה איך עושים את זה – זאת תהיה התמודדות ובע"ה נעשה ונצליח. כבר מתגבשים אצלנו קווי מחשבה כיצד להתמודד עם האתגר המיוחד של ויקרא. בגדול, היות שבאמת בחומש זה מופיעים פחות חלקים סיפוריים, אנו נשאב מהמדרשים ומסיפורי חז"ל סיפורים שקשורים למצוות שמופיעים חומש ויקרא, וכך נשתדל ליצוק את התוכן הסיפורי; אבל אחרי ככלות הכול צריך לזכור, שנהוג שעם ילדי תשב"ר מתחילים ללמוד דווקא את חומש ויקרא…".

שיהיה בהצלחה.