משפט חוקתי מסדיר את זכויות האדם ואת פעולתן (מבנה וסמכות) של רשויות השלטון המרכזיות והיחסים ביניהם. בכלל זה, המשפט החוקתי עוסק בסמכויות מוסדות החיקוק, הביצוע והשיפוט.
משפט חוקתי מיוסד על משטר חוקתי, משטר של חוקה.
מהי חוקה?
חוקה בנויה משלושה פרמטרים:
- עדיפות נורמטיבית (חוק מתבטל מפני חוקה);
- נוקשות (קשה יותר לשנות את הוראות החוקה);
- מחוקקת ע"י רשות מכוננת (בעלת 2 תפקידים: לכתוב חוקה ולכתוב את הדרכים לשינוייה).
(דובר על עקרון הרוב המשתנה).
דמוקרטיה – שלטון העם, כולל המיעוט. השלטון הוא אינו של הרוב, אלא של העם כולל המיעוט. רוב לא רשאי להטיל על מיעוט עבדות.
מקובל לפרמל את האמור כ"מדרג נורמטיבי" – חוקה נמצאת למעלה, חקיקה (ראשית, חוקי הכנסת) באמצע, חקיקה משנית (תקנות, צווים, חוקי משנה, חוקי עזר) למטה.
עקרונות היסוד של מדינת ישראל: יהודית ודמוקרטית
המשפט החוקתי עוסק בעיקר ב"עקרונות יסוד" (עקרונות ולא כללים).
עקרונות יסוד יכולים לעמוד בו זמנית באותה שיטת משפט, ויחד עם זאת הם יכולים להתנגש בשלב התחולה שלהם במקרה הקונקרטי.
בית המשפט, על פי כללי החוק והפרשנות, יקבע במקרה של התנגשות מי גובר.
מבוא לפס"ד קול העם
כשקוראים את פסק הדין יש להתמקד ב:
- פיתוח המשפט
- פרשנות (איזון)
- ההכרעה
פקודת סדרי השלטון והמשפט, שהתקבלה על ידי מועצת המדינה הזמנית עם קום המדינה, קיבלה את כל מערכת החוקים הבריטיים, ובהן הפקודות, שהיו בתוקף עם קום המדינה.
הפקודה התקבלה בכפוף ל2 תנאים: שאין במערכת הנ"ל סתירה לחוק עתידי, או עומד בסתירה להקמת המדינה ורשויותיה.
המונח חוק יוחד למה שנקבע על ידי מוסד שנבחר בבחירות, עד חקיקת חוק המעבר 1949 כל החוקים בישראל נקראים פקודה.