הקורונה שיבשה הרבה סדרים והשביתה הרבה תכנונים, והזכירה לכולנו עד כמה אפסי הוא כוח האדם מול הנשגב האלוקי. אולי זאת הסיבה לכך שמלבד הגיליון המושקע והייחודי שהוציא מגזין "כפר חב"ד", לרגל ציון 100 שנה להסתלקות רבינו הגדול גאון הגאונים ופלא הפלאים כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, "הרמב"ם של תורת החסידות" – כמעט לא נעשה דבר משמעותי לציון יום קדוש זה.

בגיליון האמור ערכתי ריאיון מקיף ומעמיק עם הגאון החסיד רבי נחום גרינוואלד שליט"א, רבה של קהילת חב"ד בלייקווד והעורך הראשי של כתב העת "היכל הבעל־שם־טוב", שהוא מטובי הבקיאים והמומחים בתורת אדמו"ר הרש"ב. בין הדברים הזכיר הרב גרינוואלד כי לקראת יום זה אמור היה לראות אור כרך מיוחד של ה"היכל" המוקדש לדמותו ולתורתו, אולם בשל התפשטות הקורונה הודאתו נדחתה למועד בלתי ידוע.

עכשיו, השבח לקב"ה, אחרי המתנה הארוכה – הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע רואה אור.

תורתו ופועלו של הרבי הרש"ב

המאמרים בכרך הזה המתמקדים בתורתו ובפועלו של הרבי הרש"ב, מקיפים כמה היבטים שונים בדמותו ובמנהיגותו. אולם, כפי שכותבים העורכים, "חלילה לנו להתמייר לרדת עד חק מהותו ודרכיו של רבינו, האדם השלם והגדול בענקים… על כן תמכנו יתדותינו בדברי רבינו עצמו בשיחותיו הקדושות, אותם נבאר ונחדד, ומהם ניקח להרים מעט מן הפרוכת המבדילה בין הקודש ובין החול, לצייר אי אלו קווים מדיוקנו הרוחני של רבינו, למען נוכל ללמוד מדרכיו ואורחותיו בחלוף מאה שנה לעלותו השמיימה" (עמ' קכא).

אחד מן החידושים בתורתו של אדמו"ר הרש"ב, כפי שכבר הסביר הגר"נ גרינוואלד בראיון שערכתי עמו בגיליון המיוחד של המגזין שאתם מחזיקים בידכם עתה לקראת ב' ניסן שנה זו, הוא – שבדורות הראשונים של החסידות, הנה כדי להיות מה שנקרא 'משכיל בחסידות', חייב היה החסיד להיות בעל ידיעה בקבלה וגם בספרי מחשבה. ידוע, למשל, שתנאי הקבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן היה בקיאות וחריפות בספרי מורה נבוכים וכוזרי וגם בספרי קבלה; וגם בהמשך רואים שהחסידים היו ידענים גדולים, אבל היו חייבים בוודאי הרבה פעמים – בגלל סגנון הדברים – להיזדקק לאלו שידעו. ולמשל בחסיד מופלא כמו רש"ג אסתרמן ניתן לראות אכן ידיעתו במקורות הקבליים, כי זאת הייתה הדרך להבין באמת בעמקות את החסידות. אולם משבא אדמו"ר הרש"ב ונתן לנו תורה שלמה ותמימה של חסידות חב"ד באופן כזה, בהסברה ובגיבוש ובהצגה שכזאת, ששוב יכול אתה לא לדעת ולא להזדקק למקורות החיצוניים לו, וגם לא למקורות קודמים בחסידות שלפני זה, ועדיין לצלול למלוא העומק והעושר של הדקויות הכי נפלאות והכי עדינות. משום שבמלאכת מחשבת מיוחדת אדמו"ר הרש"ב שיקע במאמרים את מיצוי הביאורים והחידושים שקדמו לחידושים שלו, והציגם בצורה משוכללת ומופלאה.

בסדרת מאמרים מיוחדים סבב הגרנ"ג סביב כמה וכמה נקודות בולטות וחשיבות בתורתו של אדמו"ר הרש"ב, שיכולים לתת לנו מושג והמחשה לעוצם גדולתו.

למשל, מאמר מקיף שלם עוסק בחשיפת חידושיו היסודיים של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע בתורת חב"ד, כפי ששוקעו, פותחו והוסברו במאמרי בנו כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.

אחת הנקודות המיוחדות בתורתו של אדמו"ר מהר"ש, מסביר הרב גרינוולד, היא העובדה שהייתה לו מגמה מיוחדת לעשות את תורת אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע לתורה סדורה. שכידוע, תורתו של הצמח צדק היא כאילן אדיר המימדים ומרובה ומסועף הפוארות, בלולה היא מכל חלקי התורה במשא ומתן ורצוא ושוב בין פירושים ומקורות רבים, ובמקרים רבים קשה ללמוד את הדברים דרך סיכום בצורה מסודרת של סוגיא מובנית. בא בנו אדמו"ר מהר"ש ויצר סדר בדברי אביו. הוא נטל את הרעיונות ואת שצף הסער ואת המבנה המסועף, ויצר ממנו מאמר מובנה, דרוש הבנוי ומסודר היטב, שם את המוקדם במוקדם ואת המאוחר במאוחר. "התוצאה הסופית של תורת אדמו"ר מהר"ש הינה מאמרים בהירים שבהם מכפים המים החיים של תורת רבינו בצורה סדורה, כך שהדברים נעשו שייכים ונגישים לכל נפש מישראל" (עמ' קלו).

זו הייתה מגמתו ועיקר פעולתו בתורתו, ואת החידושים בתורתו הבליע במילים קצרות כמעט באופן שאינו נראה לעין. אבל האמת היא שבמכלול תורתו מצינו בהחלט חידושים יסודיים ביותר, "חידושים ששינוי במידה כמה מתפיסות היסוד הנוגעות לסוגיות העיקריות שבתורת חב"ד" (עמ' קלח).

את החישוף ואת ההרחבה ואת העמקת היתד של יסודות אלו בכל התשתית הרעיונות של מחשבת חב"ד עשה בנו אדמו"ר הרש"ב במפעלו האדיר בהעמקת והנחלת תורת החסידות ובבנייתה בעומק וברוחב ובבהירות. "נמצינו למדים שלמעשה אין מקום להפרדה בין תורת הבן לתורת האב, שובאמצעות תורת רבינו הרש"ב הכה תורת אביו אדמו"ר מהר"ש לתשתית החשיבה העיונית של ההשכלה החב"דית" (שם).

מכאן ואילך במאמרו סוקר הגרנ"ג כמה וכמה דוגמאות ליסודות כאלו: סוגיית הרשימו שלא נגע בו הצמצום; בעניין שהבריאה היא מציאות; לגבי ידיעת עצמו באלקות כמקור לידיעת האלקות של הנבראים; בסודיא דצמצום הרשון בשביל הגילוי; בעניין אורות דאצילות שבעולם האצילות הם בלי גבול; שהרשימו אינו רק כוח הגבול.

במאמר נוסף מרחיב ומשרטט הרב גרינוואלד קווים למשנתו של אדמו"ר הרש"ב בתורת חב"ד, תוך הענקת מבט מעמיק על מפעלו הגדול של אדמו"ר הרש"ב למיזוג האסכולות השונות בתורת חב"ד לתורה אחידה.

במאמר שבא אחריו מחדד הרב דוד רוב נקודה נוספת בתורתו של אדמו"ר הרש"ב בבארו את חידושו בהסברת מהות אור הקו והמסתעף כדוגמא ליצירתו וחידושיו בתורת חסידות חב"ד.

מאמר רחב יריעה נוסף פרי עטו של הגר"נ גרינוואלד – עוסק בפעולות אדמו"ר הרש"ב להתעוררות לימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד. זה מאמר יסודי וחשוב, משום שהוא מראה פן משמעותי מאוד בפעולתו הכבירה של אדמו"ר הרש"ב לקוממיות החסידות החב"דית האותנטית. בעיון במפעולותיו בקו זה "מזדקת דמותו של רבינו כדמות המנהיג הדגול, הקרבניט והפעלתן, ואילו מתוך תורתו ניבטת דמותו של ההוגה והמעמיק הגדול בתורתה הפנימית של תורת חב"ד" (עמ' קצח).

בדורות הראשונים של תנועת החסידות הן הכללית והן בחסידות חב"ד הייתה התלהטות של אש להבה של התחדשות רעננה ועוצמתית בדבקות עצומה. אבל לאט לאט התחילה להיות איזושהיא תופעה של "התיישבות", "התברגנות". ההתרגלות לרעיונות של החסידות ושטף החיים גרם לכך שההתלהבות העצומה, במסירות נפש בלתי רגילה ובעבודה רוחנית נפלאה – כפי שהיא מתוארת, למשל, בהרחבה בתיאוריו החיים מעוררי הלב של כ"ק אדמו"ר הריי"צ – הפכה ופחתה והפכה כאילו לדבר שבשגרה וניכר היה במין התרפפות הרוח שפיעמה בדורות הקדמונים של החסידות.

שאיפתו הגדולה של רבינו הייתה להנחיל את לימוד החסידות בהעמקת הדעת לכלל אנ"ש חסידי חב"ד. "חפצו היה שאור החסידות יפרוץ את גבולות ד' אמותיה של הישיבה ויקיף את כלל מושבי חסידי חב"ד" (עמ' ר-רא).

דבר זה עצמו ניסח אדמו"ר הרש"ב במכתב שפירסם בשנת תרע"ג ומיועד לכללות אנ"ש, וכה דברי קדשו: "ואוי לעינים אשר כך רואות עזיבה כזאת אנחנו אשר בחסדו ית' חסד חנם נתן לנו חמדה גנוזה חמדה יקרה תורת הבעש"ט ז"ל אשר נתגלה לנו בעצם טהרה כעצם השמים לטוהר ע"י רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ. בדורות הראשונים נתקרבו ונתדבקו בהאור הגדול באשתדלותא רב וסגי ובאתדכאותא דגרמי' כו', ובערה בהם אש ה' שלהבת י"ה בבחי' אור המאיר לעצמו ואור המאיר לזולתו וכולם חיו בה בחיות פנימי ועצמי, ומה מאד ידאב הלב לראות אחרת בדורותינו אלה אשר כמעט נעלמה מעין כל חי, וביותר יכאב הלב על אחינו אשר יחסרו ח"ו הטובה הזאת אבן יקרה הנתלה בצוארינו לא נהנה לאורה ח"ו. והלא עלינו ליתן חשבון לנפשינו אנחנו אשר זכינו להיות תלמידי רבותינו הק' הרי מחויבים אנחנו בלימוד תורתם הק' חידוש תורה שנתחדשה על ידם וכמו שהחובה על כל אחד ואחד מישראל לעסוק בתורה כן עלינו שכם אחד על אחינו החובה לעסק בלמוד החסידות. ובהעדר הלמוד החסידות במה אנחנו חסידים ובמה אחנו מקושרים לרבותינו הק' וחלילה חלילה לנו שלא לקבל את הטוב אשר גמלנו ה' ופנימיות אור תורתו הק' אשר נטע בתוכינו על ידי עבדיו הנאמנין ה' זצוקללה"ה נבג"מ ומה נאמר ביום שידובר בנו".

מה שאדמו"ר הרש"ב בעצם אומר כאן לקהל החסידים הוא: בואו נחזור לאור הגדול שרבותינו העניקנו לנו בתחילה ואיכשהו נעזב וכמעט ונשכח. הלוא כיצד נתלהבו הדורות הרואשונים משפעת החיים שהעניקו להם מאורי החסידות, ועתה פגה ההתלהבות ונתקררו הלבבות – ועלינו, אומר הרש"ב, להצית בליבנו את האש הנפלאה הזאת מחדש.

עוד הרבה מאמרים מרתקים שמאירים צדדים חשובים מאוד מתקופת הנהגתו בקדוש של אדמו"ר הרש"ב מופיעים בגיליון זה, לראשונה. כך למשל מתורגמת לראשונה סקירה של עיתונאי ירא שמים מגרמניה על ביקורו בליובאוויטש בהזמנת הרבי הרש"ב שחפץ להביא את בושרת ליובאוויטש גם ליהודי גרמניה האדוקים (וכידוע שהיה רבינו מבקר בגרמניה פעמים רבות). סקירה זו מאפשרת הצצה בזמן אמת של יהודי שלא הכיר כלל את ארוחות החיים החסידיים והנה שהה בליובאוויטש פרק זמןן (עמ' ער – רפב).

דוקומנט היסטורי רב ערך

דוקומנט היסטורי רב חשיבות ונוגע ללב הם פרסום מכתבים שכתב חסיד בן דורם של אדמו"ר הרש"ב ובנו יחידו אדמו"ר הריי"צ – החסיד רבי אברהם אליעזר הורוויץ ע"ה מהעיר סמורגון – לילדיו שבאמריקה, שבהם משתקפת הרוח החסידית ועמידתה אל מול פגעי הזמן של התקופה הקשה ההיא. מן התמונה העולה מן המתכבים הנוגעים ללב והמרתקים במאוד, עולה תמונה "של יהודי חסידי הספוג עד לשד עצמותיו, בעל לב נשבר, שכל שאיפתו היא רק חסידות ויראת שמים צרופה". כל מי שלב חסידי מפעם בו לא יכול למנוע בר רוחני ורגש חסידי אותנטי כזה מעצמו ולהשתמט מלקרוא מסמך היסטורי רב ערך זה (עמ' שסח – תיז).

עוד הרבה חומר מרתק טמון במדור זה המוקדש לרבינו הרש"ב – ובהם מחקרו של הגה"ח הרב אליהו יוחנן גוראריה לדמותו של החסיד המופלא רח"ד וילנסקי, מגדולי חסידי אדמו"ר הרש"ב, מחקריו היסודיים של הרב מנחם מענדל קסטל על הרב מלאזניא וקשריו עם אדמו"ר הרש"ב ועל אשכבתא דרבי, וכמו כן צרור זכרונות יקרים שכתב הרה"ח הרב אברהם ויינגרטן מפי חסידים מה ששמע בשנים תש"ו-תש"ז (עמ' שלא – שמו).

וכדרכו של ההיכל, עוד הרבה מאמרים מרתקים מופיעים בגיליון משלל עולמה והגותה ודברי ימיה של החסידות. ביניהם יש להזכיר בייחוד פולמוס מרתק בין הרב יוסף צבי לידר להגאון רבי ברוך אוברלנדר, אב"ד קהילות החרדים בהונגריה והשליח הראשי של כ"ק אדמו"ר בהונגריה, בנוגע לתאריכי הדפסת סידורי אדמו"ר הזקן הראשונים, ובנוגע לסידורים הראשונים שהיו לעיני הגאון החסיד רבי אברהם דוד לאווט, אבי זקנו של כ"ק אדמו"ר.

***

כללו של דבר, המבקש להיכנס לעובי ולעמקי משנתו ומפעלותיו של אדמו"ר הרש"ב, מוכרח לדעתי לצלול לפנינים המופלאות ולתבונות המבריקות המשוקעות בגיליון זה, שהעמל המפרך של עבודה יסודית מעמיקה בנעשית בחרדת קודש ובאהבה אין קץ ניכר ונגלה בכל תו ותו בדפיו, ובוודאי יצא נשכר ביותר מצלילה זו. ואין צורך לומר שדווקא על רקע העדר היצירה לכבודו של אדמו"ר הרש"ב בשנת המאה להתסלקותו, בולטת יצירה זו כמגדלור ואין לי ספק שהשקעה העצומה של חברי המערכת שליט"א השקיעו בכרך זה ותיתי להם ואברכם שימשיכו בפועלם, פועל ברך ה', להגדיל תורה ולהאדירה.