גיליון מרתק ו"נשכני" של אחד מקובצי העיון והמחקר הכי מקוריים בעולם החרדי - "היכל הבעל שם טוב"

מנחם ברונפמן

היכל הבעל שם טוב

אין זה סוד כי אחד האתגרים הגדולים בדור שלנו הוא אתגר ה"קשב והריכוז". אנשים רבים מעדיפים מדיה ויזואלית על פני מדיה  כתובה; טקסט קצר, סיפורי, פשוט – על פני טקסט עיוני, מחקרי, מורכב. הבעיה היא כמובן, שהנכנעים ל"בעיית הקשב הזאת", מפסידים עושר עצום של מידע רב ערך ורב משמעות.

"היכל הבעל שם טוב" הוא מן הקבצים התורניים-המחקריים-החסידיי האיכותיים ביותר שיוצאים בשנים האחרונות. אחד המדדים בעולם האקדמי, לשם דוגמא, למדידת איכות ולדירוג חוקר ומחקר הוא "מבחן הציטוט" – כלומר: מי וכמה מצטטים את מחקריו? במבחן זה, "היכל הבעל שם טוב" מקבל ציון מעולה! מאמריו מצוטטים ומתבדרים בספרים ובמחקרים הרבה. ואכן, בין דפיו עלו ובאו המאמרים המעמיקים והמחקרים המקיפים והמחדשים ביותר על תורת החסידות ודברי ימיה, שראו אור בשנים האחרונות.

אמת ידועה היא כי בעיניו של הרבי מלובביץ זצ"ל – לחיבורים ולקבצים מסוג זה נודעה חשיבות רבה. באחד מחיבוריו, סיפר החוקר החסידי הנודע הרה"ח ר' יהושע מונדשיין ז"ל, על המעורבות האדירה של הרבי בעבודת המחקר שלו על הביביליוגרפיה של ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן. כמעט מדי יום התקשרו אליו מן המזכירות, כשלא פעם הרבי על הקו, וביררו ודחקו להאיץ במלאכה מבלי לאבד באיכותה. עובדה זו מלמדת בלי ספק על חשיבות הצד הזה, העיוני והמחקרי בחקר התורה והחסידות ודברי ימיהם, בעיניו של הרבי.

כמדומה, שאחת הסיבות הרעיוניות המרכזיות לחשיבות הדבר נעוצה ביסוד גדול שלימד הרבי, על פיו עולמה של תורה ושל חסידות צריכים להקיף את כל הווייתו של האדם. והיות שבדרך הטבע, לאדם המשכיל יש סקרנות רחבה שחורגת מהמתחם המצומצם יחסית של ידיעת והבנת רק מה שצריך לעשות ומה שמחויבים לעשות, אל עבר עניינים של חשיבה היקפית, היסטורית, ביבליוגרפית וכהנה וכיו"ב – יש לאפשר גם לצדדים אלו חומר מסוג כזה שיעודד ויעצים את העבודה הרוחנית והדתית.

אולם האמת היא, ש"היכל הבעל שם טוב" איננו רק בימה לעיונים ההיקפיים, ההיסטוריים, הביבליוגרפיים המחקריים; אלא גם ובעיקר בית כינוס למאמרי עומק ביסודות החסידות, במשנתה, בדרכיה ומנהגיה; ואין ספק כי הילוך בין מבואות ההיכל תורם תרומה רבה לעושר ידיעה ולהעמקת דעת, אך גם להמיית לב ולרוממות רוח.

מסיבות שבעיקרן טכניות, זה כמה שנים חדל הגיליון את הופעתו, ועתה חזר לצאת לאור תחת השם "היכל הבעל שם טוב – המחודש", בעריכתו של הרה"ג הרב נחום גרינוולד שליט"א. הגיליון הנוכחי מלא וגדוש ברצף של מאמרים מלאי עניין, ואפשר שהוא מבין הגיליונות הכי מעניינים שיצאו עד כה במסגרתו. אתעכב בקצרה על ארבעה מהם.

על סודות הצמצום

מאמרו של הרה"ג הרב נחום גרינוולד (עמ' כג-מח): חוקר ומקובל, מהווה למעשה מלאכת מחשבת של תגובה לדברים שכתב של אחד מחשובי הרבנים החוקרים והכותבים על תורת הקבלה – הרה"ג הרב יוסף אביב"י. הרב גרינוולד מפרק משפט משפט מן הדברים שכתב הרב אביב"י, ומנתחם בעומק וברוחב. הוא מציג את השגיאות של הנ"ל בהבנת תורת חב"ד, ותמורתן מציג תמונה בהירה של השקפת חב"ד ושל המסורת ההשקפתית ממנה יונקת תורת חב"ד, ומתוך כך משיב על ההשגות שהעלה הרב הנזכר בדבריו כפתור ופרח.

בין דבריו כותב הרב אביב"י את המשפט הבא: "הבעל שם טוב חידש ומסר דברים לר' יעקב יוסף מפולנאה שכתב מלה במלה בספר תולדות יעקב יוסף. ולא אמר מאומה על הצמצום. תלמידו ר' דב ממזריטש כתב בספרו מגיד דבריו ליעקב על הצמצום. לא פעם ולא פעמיים. אבל דוק בדבריו – הוא מסביר את הצמצום כרב ותלמיד. וכל דבריו על הצמצום (למעט פעם אחת) מיוסדים על הצמצום שלימד הרמב"ן ולא על הצמצום שלימד האר"י… תלמידו של המגיד, ר' שניאור זלמן מלאדי, מחדש חידוש עצום. הוא מדבר על הצמצום שדיבר בו האר"י ושואל: האם הצמצום הוא כפשוטו או לא?… הרש"ז שואל: האם פעולת הצמצום היא כפשוטה או לא? כלומר, האם באמת היה צמצום או אולי הצמצום לא היה באמת ורק נראה למישהו שהוא היה. דוק היטב היטב. המקובלים שהזכרתי קודם שאלו: מי הצטמצם? עצמותו ית' או רצונו ית'. הרש"ז שואל: מהי הפעולה של הצמצום? פעולה מציאותית לגמרי או אינה אמיתית לגמרי? והרש"ז עונה בבירור: הצמצום איננו כפשוטו, כלומר פעולת הצמצום איננה אמיתית לגמרי… דברים אלו שונים לגמרי, לחלוטין, מכל אשר נאמר ונכתב קודם. גם הבעש"ט לא אמר כך. גם המגיד לא אמר כדברים האלה".

כאן עומד הרב גרינוולד על טעות יסודית בהבנת השתלשלות תורת החסידות מהבעש"ט למורי החסידות בדורות הבאים. בעוד הרב אביב"י (המומחה הגדול בזמננו לכתבי האר"י) מדמה את הלימוד שלימד הבעש"ט כלימוד שלימד האר"י, שכל תורתו נכתבה על ידי התלמידים באופן שיטתי ומקיף; אולם לא כן הוא הדבר אצל הבעש"ט, כי כל מה שיש לנו מהבעש"ט למעשה נרשם באקראי בלבד. "ככל אדמו"רי החסידות, בעיקר אמר הבעל שם טוב [את תורתו] בעת שלחן שבת או ימים טובים, ותלמידו הרה"ק [ר' יעקב יוסף] מופלאנה לא התגורר במעזבוז אלא רק הגיע לעתים, ויתכן שהרבה עיקרי דברים לא נכתבו כלל אלא נמסרו בעל פה". מלבד זאת, מוסיף הרב גרינוולד, "בכלל, מלבד בעולמה של חב"ד, הרי בתקופה הקדומה, מרבית ספרי החסידות הם תורה של כמה שנים בלבד, ולא כתיבה ממצה ועקבית".

באשר לתורת הרב המגיד, בנוסף למה שברמה העקרונית, אופי העלאת דבריו על הכתב דומה לאופי העלאת דברי תורת הבעש"ט על הכתב – הרי שלצד זאת, "יסודות תורת אדמו"ר הזקן בהבנת מושגי הקבלה הם כולם מפי המגיד… ופשוט הדבר שהנושאים כמו מאור ואור, צמצום כפשוטו והבנת הפשטת אלקות נלקחו מתורת המגיד… לפיכך, זה משגה חמור לקבוע בנחרצות למי שמעיד בעצמו שרק רפרף בתורת חב"ד, מה אמר המגיד ומה לא, מה חידש רבינו הזקן בעצמו לגמרי ומה לא".

זוהי נקודה אחת, "פרפרת", מגופו של הדיון עצמו העוסק בעומקי תורת החסידות, ושאגב הפולמוס, עולה ביאור תמציתי בהיר וחד לנקודות חשובות ויסודיות בעולם תורת חב"ד, ונמליץ לקוראים לעיין בדברים במקורם – כי כדאי הוא הדבר לכל משכיל על דבר טוב.

מתי נתפרסמה המהדורה הראשונה של סידור אדמו"ר הזקן?

מאמר מעניין אחר (עמ' עז – צב), של הרה"ג הרב ברוך אוברלנדר השליח הראשי והרב של הונגריה, עוסק בשאלה – מתי הדפיס האדמו"ר הזקן את סידורו בפעם הראשונה. מאמר זה הוא בראש ובראשונה סיכום ממצה לכל הסוגיה הזאת, על ההתפתחויות האחרונות עם החשיפה הסנסנציונית של מהדורת הסידור שקלאו תקס"ג. מעבר לכך, הרב אוברלנדר – אגב דיונו עם כמה גישות לתיארוך המהדורה הראשונה של יסודר אדמו"ר הזקן – מלמד אותנו על דרכי התהוות הסידור.

"נראה לי לבאר", כותב הרב אוברלנדר, שאכן כך נהגו פעם בכתיבת נוסחאות חדשות: שלא מתחילים יש מאין, אלא זה [=מלאכת יצירת הנוסח נעשית באופן של] שכבות שכבות… יש לשער שזו הייתה גם דרך עריכת הסידור ע"י אדה"ז, שתיקן והיגה את הסידורים שהיו לפניו, אבל כיון שהיו באופן של הגות על גבי הגליונות וכיו"ב". זוהי נקודה מעניינת שמסבירה כמה וכמה דברים, וגם יכולה לאפשר לנו לדמיין ולשחזר כיצד התפללו החסידים בדור הראשון של החסידות.

 

על האיגרת הנפלאה והמיוחדת של רבי אייזיק מהומיל

רבי אייזיק מהומיל (בשמו המלא: רבי יצחק אייזיק הלוי אפשטיין), היה, כהגדרת הרה"ח הרב יהושע מונדשיין, "אריה דבי עילאי, מיחידי הסגולה יורדי מרכבת הדא"ח אשר לא ישיגוה משיגי הגוף. והוא זכה וזיכה את הרבים בכתביו המאירים הנחלקים לעשרה מאמרות, שבהם חשף זרוע קדשו, גליא לדרעיה ונפל נהורא רבה".

בכתביו אצורים רעיונות מחשבה חסידיים מקוריים ועמוקים ביותר הכתובים בכושר ביטוי בהיר. אולם, כפי שכותב הרה"ח הרב מנחם מענדל קסטל במאמרו המעניין במיוחד: "אור חדש על איגרתו של הרה"ק ר' יצחק אייזיק מהאמיל" (עמ' קיט – קמב), "בתוך תורתו של רבי אייזיק מזדקת ומזדהרת לעינינו באור יקרות – איגרת אחת רבת ערך… קשה להפריז בחשיבותה של איגרת זו… לא רק בביאורו הממצה על מהותה של שיטת החסידות ביסוד האמונה של "אין עוד מלבדו"… – כי אם גם בערכה ההיסטורי במימד האישי, ומבחינה זו הרי היא יחידה מסוגה".

מאמרו של הרב קסטל מביא בפנינו נוסחה של האיגרת בתוספת הערות, אולם מעבר לכך מקדים לה מבוא רחב מאוד, שבו בין היתר מתבררים נסיבות כתיבת המכתב ונמענו (ועל הדרך עולה תיאור מרתק של אופן העברת השמועות החב"דיות ובירורם על ידי אישים דגולים כמו הרב מונדשיין). פרטים ופרטים רבים מרתקים רבים מובאים במאמר זה, שיש בו כדי להאיר באור מלא יותר את אחת האיגרות המיוחדות אודות חסידות חב"ד מקדמוני חסידיה הכי חשובים.

אביא, דרך אגב, פנינה יפה המובלעת אגב אורחא בהערה 30: "במכתב תוכחה שכתב הר"ר שאול דב זיסלין ע"ה [מחשובי תלמידי התמימים דליובאוויטש] אל אחד הכותבים שגילה פנים בחסידות שלא כהלכה מעיר הוא: 'מכללות ההיקף של רעיונותיו ודבריו יכול לצאת רושם לא נכון. אפשר להתקבל הרושם שגם החסידות היא כמין אידייע [=אִידֵיאָה, רעיון] ח"ו שהומצא משכל אנושי… הרבה הרבה שמענו על זה מכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע זי"ע, שהחסידות היא גילוי אור מלמעלה, ומה שנתלבשה בשכל אנושים הוא גם כן מתנה מלמעלה, עצה טובה בכדי לגלות את האור.. ולכן צורם מעט את האוזן כששומעים כאן מלת 'פילוזופיא', אפילו [אם] מוסיפים 'על טהרת הקודש' (נכון לעיין בהמכתב של הגאון החסיד הר"א מהאמלי ז"ל הנדפס ב'חנה אריאל')'".

אולי יעניין אותך גם...

קורות חייו של גאון הלכה חב"די

מאמרו של הרה"ח ר' לוי הולצמן הוא סקירה מקיפה על קורות חייו ופעלו של הגאון רבי יוסף תומארקין, חסיד של הצמח צדק שהיה נחשב כאחד מבין גדולי החסידים, כבר בגיל 30! ומי שהצמח צדק מינה אותו לכהן כרב העיר החסידית קרמנצ'וג. במסורת החסידים מקובל מאז, כי הרב תומרקין הוא מן הגאונים הגדולים שהצמיחה חסידות חב"ד בימי הצמח צדק, עד כדי כך שהצמח צדק נתן לו את כתביו כדי שיגיה אותם.

סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ: "בחורף שנת תר"י ישב הרה"ג ר' יוסף נ"ע תומארקין כשלשה חדשים בליובאוויטש, והוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע קרבו מאד, והי' נותן לו להעתיק כמה תשובות וחדושי תורה בספרו צמח צדק שעוד לא נדפסו אז".

העובדה כי בחצרו של רבינו הצמח צדק, בה הסתופפו גדולי הרבנים והחסידים, אדירי התורה וארזי הלבנון, ניתן מעמד ומשקל כה רב לחוות דעתו של ר' יוסף בעודו צעיר לימים, כבן שלושים, מלמדנו עד כמה גדלה מעלתו וחביבותו בעיני הרבי.

כמו כן, מכיוון שתשובות הצ"צ היו מצויים ברשותו של ר' יוסף (ולאחר שהחזירם – העתקים מהם), בשל כך היווה מקור לרבנים ודורשי תורה שרצו לדעת חוות דעת אדמו"ר הצ"צ בתשובותיו כל עוד היו ספונות בכתבי יד, ואף צאצאיו של הצ"צ עצמו פנו אליו בנדון זה. ר' מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן מזיטומיר, בנו של הרה"ק הריי"ץ מאוורוטש בן הצמח צדק, כתב לר' יוסף בשנת תרכ"ד :

"אחר דרישת שלומו הטוב, מאוד אבקשו שישכור כותב להעתיק השו"ת שיש לו מכ"ק אאזמו"ר שי' מליובאויץ, ואם ירצה ה' אשלח לו התמורה מיד כשאקבל הכתבים, רק לפי שיש לי מכבר כתבי קודש מכ"ק שי', על כן ימחול לפרש אלי במכתב מה שיש לו, וכל אשר אינו תחת ידי אותו אדרוש ואבקש, וכבר יש לי ע"ז הבטחה [מ]מעלתו ממכתב דאשתקד, מסתמא ישמור כו'".

הדים למעלתו התורנית של ר' יוסף בחצר הרבי עולים גם ממה שסיפר ר' שניאור זלמן דוכמן בשם זקנו החסיד ר' מרדכי יואל, תלמידו המובהק של החסיד ר' אייזיק מהומיל : "הגאון רבי יוסף תומארקין התאונן בפני הצמח צדק מדוע בגליא דתורה יש לו מה שהוא רוצה, משא"כ בתורת החסידות? השיבו הרבי: "לאו כל אדם זוכה לשתי שלחנות", והיה רבי מרדכי יואל מפטיר: משמע שלשלחן אחד זכה רבי יוסף בודאי…".

וכך, בעבודה מחקרית מקיפה (לקראת הדפסת השו"ת שלו), עולה דמותו של גאון הלכה חב"די בדורות הראשונים של חב"ד.

***

עוד מאמרים רבים וחשובים בגיליון. הנקודה העולה היא, שגיליון הנוכחי המחודש של "היכל הבעל שם טוב" הוא בלי ספק הזרקה מרעננת של חומר עיוני חסידותי איכותי ראשון במעלה, הן בצדדים תוכניים והן בצדדים סובבים של עולמה של החסידות ועולמה של חב"ד. נקווה שפעילותו המחודש של ההיכל תניב פירות טובים ומחודשים תמידים כסדרם ומוסיפים כהלכתם.

אולי יעניין אותך גם...