הרב חיים בנבישתי הוא אחד מפוסקי ההלכה הידועים. חיבורו "כנסת הגדולה" נחשב חיבור חשוב מאוד על השולחן ערוך מצוטט אלפי פעמים בספרי הפסיקה ההלכתית. מסתבר שלבעל "כנסת הגדולה" היה פלירט רציני עם השבתאות, ובמשך תשעה חודשים – עד התאסלמותו של שבתי צבי – היה שבתאי מוצהר. מה הביא אותו לכך
כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.
אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?
מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?
על דמותו הענקית והגאונית של אדמו"ר הרש"ב ועל המהפכה שחולל, שעיצבה את דמותה של חב"ד כחיל חלוץ להתמודדות עם המודרניות * שיחה עם רבי נחום גרינווואלד, עילוי חב"די נחבא אל הכלים, שעוד בצעירותו התפרסם בקרב יודעי ח"ן על שום השילוב המיוחד בין בקיאות בלתי רגילה הן בנגלה הן בקבלה והן
הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה
מסע במשעולי כתיבותיו התורניות של הרב שטיינזלץ, מנגיש הקאנון היהודי לציבור הקוראים הביקורתי־המודרני
הוא היה אחד המאורות הגדולים של תורת הנסתר, ובמאמר זה אתחקה, בתמצית, אחר קורות חייו ומפעליו הכבירים, ולשרטט את דמותו של מנחילה הגדול של תורת האר"י, תורה שהאירה את היהדות באור פלאים זוהר.