עשיית עבירה יכולה להתבצע בשתי צורות: בצורה אקטיבית ובצורה פאסיבית. אכן, הדרישה של המחוקק ביחס לפליליות אינה זהה ביחס להתנהגות אקטיבית וביחס להתנהגות פאסיבית. בעוד שביחס להתנהגות האקטיבית מסתפקים בעצם קיומו של האיסור, הרי שלצורך הפללה במחדל נדרשת חובה מפורשת לפעול. הנוסחה היא: מחדל + מקור חובה לפעול = מוביל
יסודות העבירה הם הלב של דיני העונשין. הם חושפים את השלד הפנימי של העבירה הפלילית. כל עבירה פלילית היא בעלת מבנה זהה של ארבעת יסודות העבירה. כאשר אפוא אנו מנתחים מקרה נתון בהיבט של דיני העונשין, עלינו לבחון אותו בהיבט של ארבעת יסודות העבירה, שאלו הם: הערך החברתי המוגן עושה
דיני העונשין משקפים את צרכיה של החברה המאורגנת להגן על הערכים החיוניים לתפקודה התקין ולהתפתחותה הרצויה, בהתאם לתפיסת החיים בכל תקופה נתונה. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל שלושת המאפיינים המרכזיים של דיני עונשין העבירה היא למעשה תופעה אנטי חברתית – משום שביצוע העבירה פוגע בחברה בכללותה, ומשכך