כל הפוסטים במשפט חוקתי

תכליתה של העדפה המתקנת תכליתה של העדפה המתקנת היא להגשים שוויון הזדמנויות לחברי קבוצות שמאופיינות בתת שוויון הזדמנויות שיטתי, ניכר, מתמשך בשל השתייכותם הקיבוצית. אין די בקביעה: שאין לפגוע בזכויות חברי קבוצות שמאופיינות בתת שוויון, משום שבכך אין משום פתרון לאלה שאין בכוחם להגיע לרף של מימוש הזכות. צריך להביא,

שלושת הפרמטרים שבזכויות היסוד בכל זכות יסוד שלושה פרמטרים: מעמדה הנורמטיבי של הזכות: למן המהפכה החוקתית זכויות אדם עומדים כחוק חוקתי על חוקי, דהיינו תוקפו של החוק עלה במדריגה. וזה משליך גם על משקלה של הזכות הזאת. היקפה של הזכות – עלי להגדיר את תחולת הזכות, מתי הזכות חלה ומתי

צילום: איציק אדרי דעת השופט שמגר השופט שמגר חלוק עם השופט ברק ועם מודל "שני הכובעים" שהגה. לדעתו, הכנסת איננה בעל סמכות ה"מכוננת", אולם יחד עם זאת לכנסת יש סמכות כמחוקקת לחיקוק בלתי מוגבל. כך, הכנסת רשאית להגביל את עצמה – וההגבלות הללו יכול שתהיינה פורמליות (אין לשנות אלא ברוב

מחד, תפקיד בית המשפט הוא: להגן על זכויות האדם בישראל. לאידך, בית המשפט הוא רשות שלטונית, והוא יכול לפעול רק אם הוסמך לכך. כיצד אפוא, בבג"ץ קול העם, התערב בית המשפט בשיקול דעתו של שר הפנים? היכן הוסמך לכך? בשאלה זו תעסוק ההרצאה הבאה. הפיתוח של המשפט לעיל שאלנו: כיצד

הפרקטיקה החוקתית שנהגה עד פס"ד בנק המזרחי הייתה כזאת של לא התאפשרה ביקורת שיפוטית על חוקים מכוח חוקי היסוד. ביהמ"ש לא היה מוכן להכריז על בטלות חוק על סמך תיאוריה חוקתית, מבלי שהראו לבית המשפט אסמכתא מפורשת בחוק. אכן, בית המשפט ביטל חוקים (ע"ע ברגמן), אולם  מתי ביטל ביהמ"ש חוקים?

פס"ד ירדור המקרה שעליו נסוב פסק דין ירדור: ועדת הבחירות לא מאפשרת לרשימה הסוציאליסטית להתמודד בבחירות. הנימוק: חשש לפגיעה בביטחון המדינה. לוועדת הבחירות יש סמכות – על פי חוק – למנוע מרשימה לרוץ בבחירות רק על בסיס פגמים טכניים, אך לא על בסיס שיקול דעת . ולמרות זאת, יו"ר ועדת

בפסק הדין נקבע כי עם חקיקת חוקי היסוד (חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו)  במרץ 1992 חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. הן הפכו לזכויות חוקתיות. ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי. חוק "רגיל" של הכנסת אינו יכול לשנותן. סעיף 1 במבנה החוקתי של מדינת ישראל, נתונה בידי הכנסת הסמכות

בהרצאה זו נעסוק בניתוח פסק הדין של השופט משה לנדוי בפרשת ברגמן. פסק הדין עוסק בעתירה בה התבקש בג"ץ לאסור על מימושו של סעיף 6 לחוק למימון המפלגות לקראת הבחירות לכנסת, בנימוק שהסעיף, שהעניק מימון רק למפלגות קיימות ומנע אותו ממפלגות חדשות, ובכך פגע בעקרון השוויון של הבחירות שנקבע בסעיף

המקרה: רשימה המכילה מועמדים הקוראים לחיסולה של המדינה לבחירות לכנסת בשנת 65 נערכו בחירות בישראל. בין הרשימות שהוגשו לאישור ועדת הבחירות המרכזית הייתה רשימה – "רשימת הסוציאליסטים". התברר כי חמישה מעשרת חבריה היו חברים בתנועת "אל ארד". תנועה שבית המשפט העליון כבר הגדיר את מטרותיה כמטרות השוללות שלילה גמורה ומוחלטת

עתירתו של מר ברגמן מכוונת נגד חוק שחוקק בכנסת על פיו רק מפלגות קיימות המכהנות בכנסת תקבלנה מימון מפלגות (ולא מפלגות חדשות). שתי טענות מרכזיות בפי העותר: הצעת חוק שכרוכה בהוצאת ממוניות יכולה לבוא רק מטעם ההמשלה ולא כהצעת חוק פרטית של חברי נסת, כמו במקרה של הצעת חוק זו

2 התזוזה של נקודת האיזון חוקי יסוד נחקקו כבר לפני 1992, עת התחוללה "המהפכה החוקתית", אז מה קרה בשנת 1992 שהיא מוגדרת כנקודת מפנה? מדוע אנו מכנים זאת "מהפכה חוקתית"? התשובה היא, שעם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחקו יסוד: חופש העיסוק – נקודת האיזון נעה צעד אחד לטובת

  היישוב קציר, סמוך לברטעה ואם אל קוטוף המקרה משפחה ערבית ביקשה להתקבל ליישוב – אגודה שיתופית – קציר, יישוב שהוקם על ידי הסוכנות היהודית. וועד היישוב סירב לבקשת המשפחה הערבית, בטענה כי זהו יישוב שיתופי שמיועד, למעשה, ליהודים בלבד. טענת העותרים: זוהי אפלייה המנוגדת לזכות לשוויון. טענת המשיבים (היישוב

המקרה: שר הפנים סוגר עיתון אופוזיציוני עיתון קול העם, של מתנגדי השלטון בישראל שנת 1954, כתב באחד ממאמריו דברי ביקורת נגד הממשלה תחת הכותרת "ילך אבא אבן להילחם לבד . . .". המאמר ב"קול העם" נסתיים בשלוש הפסקאות הבאות : "למרות ההסתה האנטי-סובייטית יודעים המוני העם בישראל שברית-המועצות נאמנה למדיניות

מתי יש לראות ב"זיכרון הדברים" שבו מופיע תנאי כי בעתיד יעשה "החוזה", כיוצר קשר חוזי מחייב בין הצדדים גם אם "החוזה" הנזכר בזיכרון הדברים לא נעשה? מהו בעצם זיכרון דברים? ישנן שתי השקפות: בהתאם לנקודת המבט האחת, עריכת זיכרון הדברים היא שלב אחד מבין שלבי המשא והמתן, שלבים שתחילתם בטרם

מתוך סקירה ממעוף ציפור אודות שלמדנו עד כה בקורס, אפשר בנקל לראות עד כמה הנושאים הנידונים חשובים ומעניינים. הלוא תשימו לב שמדובר ביסודות החיים שלנו במדינה, כמדינה חופשית שהיא לא צפון קוריאה סוריה או איראן; מדובר אפוא בשאלות יסודיות שמלווים את כולנו ושמעניינים את כולנו. הנה רשימת הסוגיות שנידונו עד

משפט חוקתי מסדיר את זכויות האדם ואת פעולתן (מבנה וסמכות) של רשויות השלטון המרכזיות והיחסים ביניהם. בכלל זה, המשפט החוקתי עוסק בסמכויות מוסדות החיקוק, הביצוע והשיפוט. משפט חוקתי מיוסד על משטר חוקתי, משטר של חוקה. מהי חוקה? חוקה בנויה משלושה פרמטרים: עדיפות נורמטיבית (חוק מתבטל מפני חוקה); נוקשות (קשה יותר