תכליתה של העדפה המתקנת תכליתה של העדפה המתקנת היא להגשים שוויון הזדמנויות לחברי קבוצות שמאופיינות בתת שוויון הזדמנויות שיטתי, ניכר, מתמשך בשל השתייכותם הקיבוצית. אין די בקביעה: שאין לפגוע בזכויות חברי קבוצות שמאופיינות בתת שוויון, משום שבכך אין משום פתרון לאלה שאין בכוחם להגיע לרף של מימוש הזכות. צריך להביא,
שלושת הפרמטרים שבזכויות היסוד בכל זכות יסוד שלושה פרמטרים: מעמדה הנורמטיבי של הזכות: למן המהפכה החוקתית זכויות אדם עומדים כחוק חוקתי על חוקי, דהיינו תוקפו של החוק עלה במדריגה. וזה משליך גם על משקלה של הזכות הזאת. היקפה של הזכות – עלי להגדיר את תחולת הזכות, מתי הזכות חלה ומתי
צילום: איציק אדרי דעת השופט שמגר השופט שמגר חלוק עם השופט ברק ועם מודל "שני הכובעים" שהגה. לדעתו, הכנסת איננה בעל סמכות ה"מכוננת", אולם יחד עם זאת לכנסת יש סמכות כמחוקקת לחיקוק בלתי מוגבל. כך, הכנסת רשאית להגביל את עצמה – וההגבלות הללו יכול שתהיינה פורמליות (אין לשנות אלא ברוב
מחד, תפקיד בית המשפט הוא: להגן על זכויות האדם בישראל. לאידך, בית המשפט הוא רשות שלטונית, והוא יכול לפעול רק אם הוסמך לכך. כיצד אפוא, בבג"ץ קול העם, התערב בית המשפט בשיקול דעתו של שר הפנים? היכן הוסמך לכך? בשאלה זו תעסוק ההרצאה הבאה. הפיתוח של המשפט לעיל שאלנו: כיצד
הפרקטיקה החוקתית שנהגה עד פס"ד בנק המזרחי הייתה כזאת של לא התאפשרה ביקורת שיפוטית על חוקים מכוח חוקי היסוד. ביהמ"ש לא היה מוכן להכריז על בטלות חוק על סמך תיאוריה חוקתית, מבלי שהראו לבית המשפט אסמכתא מפורשת בחוק. אכן, בית המשפט ביטל חוקים (ע"ע ברגמן), אולם מתי ביטל ביהמ"ש חוקים?
פס"ד ירדור המקרה שעליו נסוב פסק דין ירדור: ועדת הבחירות לא מאפשרת לרשימה הסוציאליסטית להתמודד בבחירות. הנימוק: חשש לפגיעה בביטחון המדינה. לוועדת הבחירות יש סמכות – על פי חוק – למנוע מרשימה לרוץ בבחירות רק על בסיס פגמים טכניים, אך לא על בסיס שיקול דעת . ולמרות זאת, יו"ר ועדת
בהרצאה זו נעסוק בניתוח פסק הדין של השופט משה לנדוי בפרשת ברגמן. פסק הדין עוסק בעתירה בה התבקש בג"ץ לאסור על מימושו של סעיף 6 לחוק למימון המפלגות לקראת הבחירות לכנסת, בנימוק שהסעיף, שהעניק מימון רק למפלגות קיימות ומנע אותו ממפלגות חדשות, ובכך פגע בעקרון השוויון של הבחירות שנקבע בסעיף
מתוך סקירה ממעוף ציפור אודות שלמדנו עד כה בקורס, אפשר בנקל לראות עד כמה הנושאים הנידונים חשובים ומעניינים. הלוא תשימו לב שמדובר ביסודות החיים שלנו במדינה, כמדינה חופשית שהיא לא צפון קוריאה סוריה או איראן; מדובר אפוא בשאלות יסודיות שמלווים את כולנו ושמעניינים את כולנו. הנה רשימת הסוגיות שנידונו עד
משפט חוקתי מסדיר את זכויות האדם ואת פעולתן (מבנה וסמכות) של רשויות השלטון המרכזיות והיחסים ביניהם. בכלל זה, המשפט החוקתי עוסק בסמכויות מוסדות החיקוק, הביצוע והשיפוט. משפט חוקתי מיוסד על משטר חוקתי, משטר של חוקה. מהי חוקה? חוקה בנויה משלושה פרמטרים: עדיפות נורמטיבית (חוק מתבטל מפני חוקה); נוקשות (קשה יותר