שני חטאים מרכזיים שארעו עִם עם-ישראל במדבר: החטא הראשון, שסחף את מרבית בני ישראל, גרם לעיכוב הכניסה לארץ ישראל בארבעים שנות נדודים במדבר. החטא השני, בו אמנם השתתפו חלק לא גדול מהעם, אך היה ביכולתו לגרום לערעור מוסד העברת המסורת. להלן אבקש לעסוק במשותף ובנבדל בין שני חטאים אלו, כפי
ביום שישי לפני כשבועיים הלכתי עם שתי בנותיי (בכיתה ג' ובכיתה א') בכדי לשאול מאחד מידידיי את שני הכרכים שיצאו עד כה בסידרת "התורה שלי": בראשית ושמות – הכרך החדש שיצא לאור על ידי האגף לפרוייקטים מיוחדים בצעיר חב"ד ובהפקת המרכז לעזרי שליחות לכבוד תהלוכת ל"ג בעומר שנה זו. משרק
סיפור בריאת האדם מופיע בספר בראשית פעמיים ובשתי צורות. למה? להלן אתחקה אחרי הפרשנות הניתנת לשניות זו – מן ההיבט הפשטני ומן ההיבט הדרשני כאחד- שעוסקת גם בשאלה האם האשה מקבלת יחס פחות מזה של הגבר במי משני תיאורי הבריאה הללו. 1. שני תיאורים לבריאת האדם פעמיים מופיע בתורה סיפור מעשה
יציאת מצרים היא התרחשות מרכזית ביותר בהוויתו של עם ישראל, בשל היותה השחרור הלאומי של עמנו מתוך גלותו בסביבה רודנית ומשעבדת שביקשה וניסתה להשמיד את אבותינו. היציאה ממצרים הייתה שלב הכרחי בהתהוותו של העם היהודי, אין בכך כל ספק. אלמלא הוא – אנה אנו באים? היינו נותרים משועבדים לפרעה במצרים,
האם במתן תורה עם ישראל "ראה" קולות ו"שמע" את שלהבת הלפידים? מהי המשמעות של מתן תורה? והאם יש יותר מדרך אחת לחוות את מתן תורה? בעקבות שתי מחלוקות מעניינות בין רבי ישמעאל הכוהן, ורבי עקיבא בעל התשובה, בנוגע למתן תורה בפסוק הראשון בפרשת עשרת-הדברות, המשמש להם כפתיח, נאמר: "וידבר
על קריאתו של רבי שניאור זלמן מליאדי למפגש שבין יעקב לעשו אחרי שנות איבה ונתק רבות, להכנות ולמסע לקראתו; וזאת על פי דבריו המובאים בספרו "תורה-אור":