למעשה, פרשת ההלשנה, המעצר והמשפט – שבמידה רבה גם בה כרוכה פרשת התסלקותו – קשורים קשור הדוק להיבט הזה, מהצד הפיננסי שלו, בפועלו של אדמו"ר האמצעי – סיפור המאמץ לשיקום החצר של משפחת בית הרב והמשכיות חב"ד כתנועה ממוסדת ומיושבת. במאמר זה אבקש "לעשות סדר" בתמצית לסיפור המלא של מעצר ומשפט
הקינות, ברובן, הם טקסטים קשים מאוד להבנה, המובאים ברצף, לרוב בפונט קטן, בזה אחר זה, ובמרבית המקרים לא ניתנה הדעת לא למבנה הקינות, לא להקשר שבה נכתבה כל קינה, ובוודאי לא לשאלות עומק רחבות ומקיפות יותר.ברשימה הבאה אבקש לצעוד יחד אתכם במסע יוצא דופן: מסע בעקבות הקינות. מתי התחילו לומר
הרב חיים בנבישתי הוא אחד מפוסקי ההלכה הידועים. חיבורו "כנסת הגדולה" נחשב חיבור חשוב מאוד על השולחן ערוך מצוטט אלפי פעמים בספרי הפסיקה ההלכתית. מסתבר שלבעל "כנסת הגדולה" היה פלירט רציני עם השבתאות, ובמשך תשעה חודשים – עד התאסלמותו של שבתי צבי – היה שבתאי מוצהר. מה הביא אותו לכך
כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.
אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?
מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?
על דמותו הענקית והגאונית של אדמו"ר הרש"ב ועל המהפכה שחולל, שעיצבה את דמותה של חב"ד כחיל חלוץ להתמודדות עם המודרניות * שיחה עם רבי נחום גרינווואלד, עילוי חב"די נחבא אל הכלים, שעוד בצעירותו התפרסם בקרב יודעי ח"ן על שום השילוב המיוחד בין בקיאות בלתי רגילה הן בנגלה הן בקבלה והן
הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה
מסע במשעולי כתיבותיו התורניות של הרב שטיינזלץ, מנגיש הקאנון היהודי לציבור הקוראים הביקורתי־המודרני
הוא היה אחד המאורות הגדולים של תורת הנסתר, ובמאמר זה אתחקה, בתמצית, אחר קורות חייו ומפעליו הכבירים, ולשרטט את דמותו של מנחילה הגדול של תורת האר"י, תורה שהאירה את היהדות באור פלאים זוהר.
העיתונאים יוסי אליטוב ויאיר שרקי חיברו ספר המלכד ומפרש מבחר תורות של הבעש"ט. נפגשתי איתם לשיחה על דמותו של הבעש"ט, מתוך הפרספקטיבה של מי שצללו למאות מתורותיו, בחרו מהן מכלול נבחר של מה שהם מכנים "אבני דרך לחיים".
הרב ברוך אוברלנדר הוא תלמיד חכם עצום, חוקר הלכתי פורה ביותר, והשליח הראשי של חב"ד בהונגריה. בין מדפי ספריית הענק העשירה והמהפנטת ראיינתי אותו בזמנו עבור מגזין כפר חב"ד * שיחה מיוחדת במינה: על אהבת תורה, על הלכה, על הפעילות להפצת התורה ועוד ועוד
החסידות מרבה לצטט מן הקבלה, להסביר מונחיה ולהסתייע בה בביסוס רעיונותיה. אולם האמת היא, שלרוב, ביאורים אלו אינם אלא אמצעי כדי לחדד ולהבהיר את המסר החסידי, והחסידות אינה רואה עצמה פירוש לקבלה. אבל יש חריגים. ובכך מטפלת הרשימה שלפניכם...
פגישתם של הרוגצ'ובער וביאליק ארכה כשעה בלבד, אך הדהדה במשך שנים * היא זכורה בשל הצהרתו של ביאליק: "אפשר לחצוב מהרוגצ'ובער שני איינשטיינים" * במסגרת המאמר, שחלקו מתפרסם בעיתון 'מקור ראשון' (וכאן הוא מוגש במילואו) מתבררים גם ידיעות "פייק ניוז" * וגם: כיצד הגיב הרוגצ'ובי על קטעי העיתונות שנשלחו אליו?
אם מתבוננים במכלול, אדמו"ר המהר"ש שונה היה ונבדל משאר אדמו"רי חב"ד בכמה וכמה עניינים, ובנוסף, במידה רבה, דמותו עלומה ולוטה בערפל יחסית לאדמו"רים האחרים. * בעקבות גילוי מרתק ממש שנתפרסם לאחרונה, הנה כמה קווים קצרים לדמותו של הרבי הרביעי של חב"ד
שיחה עם ד"ר איליה לוריא, היסטוריון של יהדות רוסיה הצארית, על דמותו של הרבי הרש"ב, על פועלו ועל ייחודו כפי שהדברים משתקפים מנקודת מבטו המחקרית האקדמית
מאז ומקדם חסידים נוהגים לשבת בצוותא, לשתות מעט 'משקה' (משקה אלכוהולי...), ככלי להתרומם מעט טפח מעל הקרקע. מדוע בכלל נדרשים לשתיית 'משקה', מהם הגבולות שיש להציב ומה מידת תשומת הלב שנכון להעניק לסכנות?
כולם כמעט שמעו על "חרם דרבינו גרשום". אבל מה זה באמת? מנחם ברונפמן בשליש האחרון של המאה העשירית ובראשית המאה האחת עשרה חלה התפתחות מהירה בפריחתו של מרכז התורה במגנצא. פריחה זו התבטאה בפעילות הרב גונית שנעשתה – פעילות שלוותה ביצירה מקיפה בכתב – ובפרסומה של ישיבת מגנצא בתפוצות ישראל
'ליל-הסדר' ו'הגדה-של-פסח' הן עבורנו מילים-נרדפות, ואין אנו יכולים להעלות בדמיוננו את הימצאותו של האחד בהעדרו של השני * אבל לא בכל הזמנים אלו היו פני הדברים. מתי אפוא נולדה ההגדה ומי חיברה, וכיצד נהגו בטרם התהוותה? – לתולדותיה של ההגדה
הגאון החסיד הרב רבי ברוך מרדכי אטינגר זצ"ל, המכונה בפי חסידי חב"ד בשם רבי ברוך מרדכי מבוברויסק, היה אחד מגדולי חסידי חב"ד בדורותיה הראשונים. הוא היה גאון עצום בתורה ונמנה על חסידיו החשובים ביותר של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא. באותה תקופת בראשית של חסידות חב"ד משך