הרב של הרבנים – הגאון הגדול רבי מאיר אהרון זצ"ל מדבר על הכול בשיחת עומק נדירה
סיפורו של הגר"מ אהרון זצ"ל מעיד על כך שניתן להגיע לגדולות בתורה וביראה, גם אם תנאי הפתיחה לא בהכרח נוחים במיוחד. שיחה אישית נדירה ומקיפה. על הכול.
סיפורו של הגר"מ אהרון זצ"ל מעיד על כך שניתן להגיע לגדולות בתורה וביראה, גם אם תנאי הפתיחה לא בהכרח נוחים במיוחד. שיחה אישית נדירה ומקיפה. על הכול.
סדרת הספרים "פסקי תשובות" על שולחן ערוך אורח חיים, הפכה לאחד החיבורים ההלכתיים בני דורנו הנפוצים, הפופולאריים והנלמדים ביותר – ובמיוחד וחשוב מכל, כפי שאני באופן אישי שמתי לב לכך מזה זמן, זוהי סדרה שלא משה מידיהם של "אנשי המקצוע" בתחום, של מורי־ההלכה, המו"צים, בקהילות ישראל. שיחה עם המחבר הרב שמחה
לדרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל ניסיון ראשון להתחקות אחרי דרכו ההלכתית של הרב משה לנדא זצ"ל, מגדולי הרבנים של הדור האחרון מנחם ברונפמן כל תחום אליו נכנס הגאון הגדול החסיד רבי משה יהודא ליב לנדא זצ"ל, הוא כבש את המקום הראשון. אותו שילוב של יושרה שאין בה רבב,
משפט עברי סוגיית פידיון שבויים מבוסס על הרצאתו של הרב פרופ' רון קליינמן להלן נדון בסוגיית פדיון שבויים. נקודת הדיון היא בחינת האופן בו מתמודדת ההלכה כאשר שני ערכים מתנגשים – הערך של הפדייה מזה, והשלכות קשות אפשריות כתוצאה מהפדייה מזה. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל חשיבות
במקרה שבו מצד העניינים הטכניים מוכרח[1] שהמשפחה הקרובה לשמחה משפחתית דוגמת חתונה ישהו מחוץ לביתם בשעת השקיעה, נשאלת השאלה הבאה: כיצד ינהגו לעניין הדלקת נרות חנוכה: מתי ידליקו – לפני השקיעה, או מאוחר בלילה כשישובו לביתם? שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל תשובה: התשובה לשאלה זו נשענת על
הפרקים הבאים בסדרה על העגינות ההלכתית נמצאים בשלבי הכנה, אך בינתיים ניתן פסק דין מעניין ביותר של בית הדין הרבני בירושלים בראשות אב בית הדין – הרב אוריאל לביא – הזכור מפסק הדין לזיכוי גט של גבר ששקע במוות מוחי – אז הנה סקירה קצרה של פסק הדין הקצר אך
אחד האתגרים הכי משמעותיים היום בהתמודדות עם אתגר ההלכה במאה ה-21 הוא אתגר "העגינות ההלכתית". בסדרת פרקים שנקדיש לנושא, ננסה להתחקות אחר אתגר זה וההתמודדות עמו במחרבים השונים של היהדות האורתודוכסית בימינו. שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ שתף בטוויטר שלח באימייל כבר בתחילה יש להדגיש כי אתגר זה אינו קיים כמעט
היום בג"ץ פסק פסיקה שניתן בהחלט להגדירה כדרמטית (בלי ליפול לפח היקוש של הסופרלטיב השחוק והמוגזם בדרך כלל), וניתן לומר שבמידה מסוימת בג"ץ גדע את אחד השורשים המרכזיים שעליו נשען המנגנון לשעבוד הגבר הגרוש בישראל. באופן אירוני, יסודו של הנוהג החוקי שנהג בישראל עד היום בצהריים, זה שהפלה את הגבר
מצוות רבות דורשות הכנה מוקדמת לשם ביצוען, כלומר שהן זקוקקות פעולות שעליהן להעשות בגלל קיומה של המצווה וזאת בטרם תחולת מועד ותוקף חיובה של המצווה בפועל. אולם, במקרים רבים אין שום אזכור בכתובים ובדיני המצווה אודות קיומו של הצורך בהכנות הללו הנחוצות לשם קיום המצווה. נשאלת השאלה: מה מקומו והיכן
בביקורי האחרון בחנות הספרים של "אור החיים" במאה שערים, צד את עיני ספר חדש שיצא לאחרונה המוקדש כולו לסוגיה אחת, עליה כתבתי מחקר לפני כמה שנים. היות שבדרך מוזרה כלשהי חג השבועות הפך ל"חג החלב" – זאת יכולה להיות הזדמנות טובה גם להעלות את עיקרי מחקרי וגם לסקור את הספר.
הפוסט שלי שעוסק בשאלה מהו המוקד לתיעוב היהודי לנצרות – האלמנט התיאולוגי או הזיכרון הקולקטיבי שנחרט בגנום היהודי בעקבות הסבל הנורא שנגרם על ידי הנצרות לעם היהודי במשך אלפיים שנים, עורר כצפוי הדים רבים. כמה וכמה מן המגיבים שהגיבו למאמרי זה, התייחסו דווקא לסוגיה ההלכתית-התיאולוגית. אחת הטענות המעניינות שעלו הייתה,
התקדמות מדעית וטכנולוגית מאפשרת בימינו את הבלתי יאמן, ולייצר בשר מלאכותי באמצעות תהליך ש"מחקה" את האופן שבו הגוף של בעל-החיים מייצר מתא הגזע את רקמת השריר. התקדמות זו מאפשרת לנו הצצה בזמן אמת אל תוך "המעבדה" של עולם ההלכה, ולהתבונן על דרכי הפעולה של העיבוד ההלכתי של השאלות המרתקות שמעלות
לפני כ-12 שנים הקדשתי חלק מזמני הפנוי כדי לכתוב סוג של "הרחבה" לביאור המאוד תמציתי של הרבי מליובאוויטש להגדה של פסח. הטיוטות נדדו עמי ממחשב למחשב עד שעלו לענן של גוגל. היום הצצתי באחד מן הפרקים וראיתי נקודה מעניינת שהרבי דן בה, ושקשורה באופן כלשהו לידיעה עיתונאית מעניינת שקראתי לאחרונה.
"חמץ" – זוהי המילה המשמעותית ביותר שהופכת את חג הפסח, ואת ההכנות לחג הפסח, לחג המיוחד במינו בהיבט שהוא הרבה יותר מסוג המאכל שאוכלים במהלכו. לא אכנס כאן לשאלה האם עובדה זו מוצדקת או לא; האם לא היה מן הראוי להדגיש כיסוד המשמעותי יותר של החג דווקא היבטים אחרים הגלומים
Share on facebook Share on whatsapp Share on twitter Share on email Share on telegram אחד מן הדינים המיוחדים של פסח הוא האיסור שחל על החזקה של חמץ במשך שבעת ימי החג. שלא כמו שאר האיסורים בתורה, שאותם מותר להחזיק בבית והם אסורים רק באכילה ובהנאה, את החמץ יש להשמיד
ההלכה כידוע פוטרת נשים ממצוות ש"הזמן גרמן" (זוהי סוגיה נפרדת שראויה לדיון בפני עצמו, ועוד חזון למועד). על פניו, תפילה היא מצווה שתלויה במימד הזמן ולפיכך נראה כי נשים פטורות ממנה. המאמר שלפנינו עוסק בשאלה זו: האם נשים חייבות במצוות תפילה? ואם כן, עד כמה? 1. תפילות נשים – שלוש
התבוננות קצרה על ההיסטוריה של הערכים המוסריים תגלה בנקל, כי מערכת הערכים המוסריים(-התרבותיים?) שלנו הולכת ומשתנה מזמן לזמן באמצעות תהליך התפתחות איטי וזוחל (לא תמיד אגב. למשל בשאלת נישואים חד-מיניים חלה בתרבות המערב מהפכה דרמטית מהירה מאוד ביחס לסוגיה); אך כזה המתרקם ומתגבש כך שברטרוספקטיבה עוצמת השינוי מזדקרת בבולטות.
הרעיון על פיו ניתן להחיל את המושג גנבה גם על שימוש במשהו שאינו פיזי – הוא מודרני ביסודו, ולא הוכרה זכות היוצרים עד לתחילת המאה ה-י"ח (1709) כשהכירה אן, מלכת אנגליה, בפעם הראשונה ברעיון זה[1]. סוגיית הקניין הרוחני היא סוגיה כבדה גם בעולמה של ההלכה – ולא נדון כאן בהיבטיה.
האם ההלכה מכירה בזכויות אדם, והאם היא מכירה בזכות לפרטיות? * כיצד ההלכה מתייחסת למקרה של התנגשות בין ערך הזכות הפרטית של האדם לערך של שלום וטובת הציבור?
סקירה על הספרון "סדר ברכת החמה על פי מנהגי חב"ד" – שלמרות שהוא רק ספרון, יש לו הרבה מה להציע…