"אין עוד מלבדו" של חיים גראביצר מדבר גם אל לבם של המתנגדים התורניים מישיבת וולוזין, אלא שזה מתנגן אצלם באופן אחר בנעימה אחרת, בתהודה שונה. חיים גראביצר הוא כבשן האש החסידי-חב"די והנגון המפורסם שלו ל"אין עוד מלבדו הוא דליקה גדולה המרתיחה את הנפש והגוף גם יחד...".
הקינות, ברובן, הם טקסטים קשים מאוד להבנה, המובאים ברצף, לרוב בפונט קטן, בזה אחר זה, ובמרבית המקרים לא ניתנה הדעת לא למבנה הקינות, לא להקשר שבה נכתבה כל קינה, ובוודאי לא לשאלות עומק רחבות ומקיפות יותר.ברשימה הבאה אבקש לצעוד יחד אתכם במסע יוצא דופן: מסע בעקבות הקינות. מתי התחילו לומר
כולנו נחשפים, כולל גם מתוך הקהילות שלנו, ל"מתנגדי חיסונים" למיניהם ולגווניהם. אלו הם אנשים שנוטים להאחז בתיאוריות קונספירטיביות, להאחז ולנפנף ב"מידע" שהוא שיקרי, מסולף ובלתי אמין, להשתמש בהיקשים לוגיים מופרכים – ולהלך אימים. * בתחקיר זה אני צולל לבחון את יחס התורני לאמינות הרופאים באופן כללי ולחיסונים במיוחד.
אם מדגישים כל כך את סופיותו, מוגבלתו וחולשתו של השכל – כמו שאדמו"ר הזקן מדגיש – אז לשם מה כל המאמץ האינטלקטואלי הכביר אדמו"ר הזקן ששמו חסידות חב"ד?
מתי החלו דרושי החסידות של אדמו"ר הזקן להיות מודפסים? מי ערך את כתביו לדפוס ומה השינוים שהתחוללו בין החלקים והמהדורות השונים? מה קרה כאשר באו להדפיס את יצירתו של אדמו"ר מהר"ש על התורה אור, ומה הייתה האפיזודה המעניינת עם החיבור של אדמו"ר הרש"ב על מאמר אדמו"ר הזקן לד"ה פתח אליהו?
על דמותו הענקית והגאונית של אדמו"ר הרש"ב ועל המהפכה שחולל, שעיצבה את דמותה של חב"ד כחיל חלוץ להתמודדות עם המודרניות * שיחה עם רבי נחום גרינווואלד, עילוי חב"די נחבא אל הכלים, שעוד בצעירותו התפרסם בקרב יודעי ח"ן על שום השילוב המיוחד בין בקיאות בלתי רגילה הן בנגלה הן בקבלה והן
הכרך הארבעים של היכל הבעל־שם־טוב, ובו היכל בתוך היכל: היכל שלום – רואה אור. כ־600 עמודים מלאים וגדושים בעומקי החסידות, בנפלאות מדברי ימיה וקורותיה – ובהתמקדות מיוחדת בדמותו, בתורתו ובמפעליו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע * סקירה
מסע במשעולי כתיבותיו התורניות של הרב שטיינזלץ, מנגיש הקאנון היהודי לציבור הקוראים הביקורתי־המודרני
שיחה עם ד"ר איליה לוריא, היסטוריון של יהדות רוסיה הצארית, על דמותו של הרבי הרש"ב, על פועלו ועל ייחודו כפי שהדברים משתקפים מנקודת מבטו המחקרית האקדמית
סדרת הספרים "פסקי תשובות" על שולחן ערוך אורח חיים, הפכה לאחד החיבורים ההלכתיים בני דורנו הנפוצים, הפופולאריים והנלמדים ביותר – ובמיוחד וחשוב מכל, כפי שאני באופן אישי שמתי לב לכך מזה זמן, זוהי סדרה שלא משה מידיהם של "אנשי המקצוע" בתחום, של מורי־ההלכה, המו"צים, בקהילות ישראל. שיחה עם המחבר הרב שמחה
את הגאוניות, המקוריות וכוחות היצירה הכבירים ביותר שלו - המוכרים הרבה פחות לקהל הרחב - משקיע רבי יואל כהן ביצירה מופלאה - ספר הערכים. עמדה לי הזכות לראיין עבור מגזין "כפר חב"ד" את ר' יואל על היצירה. זו הפעם הראשונה ר' יואל מתראיין ומדבר על ספר הערכים - מה
גיליון מרתק ו"נשכני" של אחד מקובצי העיון והמחקר הכי מקוריים בעולם החרדי – "היכל הבעל שם טוב" מנחם ברונפמן אין זה סוד כי אחד האתגרים הגדולים בדור שלנו הוא אתגר ה"קשב והריכוז". אנשים רבים מעדיפים מדיה ויזואלית על פני מדיה כתובה; טקסט קצר, סיפורי, פשוט – על פני טקסט עיוני,
איך ניתן למנוע סכסוך בטרם הבשיל? * שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בריאיון משותף ונדיר מנחם ברונפמן במותב תלתא כחד הם. זו אולי ההגדרה הטובה ביותר שניתן לתת לעבודה המשותפת הייחודית של הדיינים הגאונים הרב ישראל הלפרין שליט"א (המשמש גם כרב האחראי על העירובין בכפר חב"ד), הרב אליהו קירשנבוים
במה שקשור לתורת הנגלה של אדמו"ר הצמח־צדק, ובכן – עד לפני תקופה קצרה היה זה כאוצר החתום, חרף רצונו הכביר של הרבי אותו ביטא פעם אחר פעם, להנחיל את תורת הנגלה של אדמו"ר הצמח־צדק שיהיו מתבדרין בבי מדרשא. כעת מתחוללת מהפכה בתחום. ספרו המרכזי של אדמו"ר הצמח־צדק בנגלה ובהלכה נפתח
תופעת עזיבת־הדרך היא לא בהכרח נפילה לחילוניות מוחלטת, דבר שקורה אף הוא במספרים מסוימים. אך אם לדבר במונחים של "פריקת־עול", או במילים אחרות, של "פער בין־דורי" מתרחב – הרי שנראה שיש קושי משמעותי להורים רבים להנחיל לילדיהם את ערכיהם כך שהבנים ימשיכום במידה קרובה של מחויבות. די לערוך סיבוב קצר
לא תהיה זו הגזמה לומר כי "הלכות פסח" הן מההלכות הכי פופולאריות בשיח ההלכתי, לבטח בעשרות השנים האחרונות. לא בדקתי את זה סטטיסטית, אבל אני סבור שיש יסוד להשערה כי זו החטיבה ההלכתית שנכתבה עליה הכמות הגדולה ביותר של ספרים, ולמצער אחת מחטיבות אלו. ההסבר לכך – כך נראה –
'ליל-הסדר' ו'הגדה-של-פסח' הן עבורנו מילים-נרדפות, ואין אנו יכולים להעלות בדמיוננו את הימצאותו של האחד בהעדרו של השני * אבל לא בכל הזמנים אלו היו פני הדברים. מתי אפוא נולדה ההגדה ומי חיברה, וכיצד נהגו בטרם התהוותה? – לתולדותיה של ההגדה
לכבוד כ"ד טבת, הנה סקירה על סדרה חדשה וחשובה: "תורה אור ולקוטי תורה המבואר" – חמישה כרכים של ביאור בהיר, יסודי ושיטתי למאמרים מתורה אור ולקוטי תורה לכל התורה לפי סדר הפרשיות! שתף בפייסבוק שלח בווטסאפ צייץ בטוויטר שלח באימייל מפעל ביאור מאמרי רבינו הזקן על פרשיות התורה קם ביוזמתו
שיחה מיוחדת עם ראשי המערכת של מפעל "הרמב"ם המבואר – מהדורת חיטריק": הרב צבי וילהלם, הרב אברהם וילהלם והרב שמואל מן שליט"א – על מפעל הביאור המיוחד המצוי בשלבים מתקדמים של כתיבה ועריכה וחמישה כרכים מתוכו כבר יצאו לאור, לרגל יום הפטירה של הרמב"ם – כ' טבת שתף בפייסבוק שלח
הדרמה של בחור הישיבה במפגשו עם המחשבה המודרנית – בעקבות "המיועד" מנחם ברונפמן התוודעתי אליו לפני כ-6 שנים – אז השגתיו אך ורק בזכות המרחב הוירטואלי הנוח מאוד לחובבי ספרים בלתי מושגים – ובלעתי אותו בשקיקה, עטוף תחושה של צער רב על כי לא הכרתי את הספר הזה בשלב מוקדם