המקרה: רשימה המכילה מועמדים הקוראים לחיסולה של המדינה לבחירות לכנסת בשנת 65 נערכו בחירות בישראל. בין הרשימות שהוגשו לאישור ועדת הבחירות המרכזית הייתה רשימה – "רשימת הסוציאליסטים". התברר כי חמישה מעשרת חבריה היו חברים בתנועת "אל ארד". תנועה שבית המשפט העליון כבר הגדיר את מטרותיה כמטרות השוללות שלילה גמורה ומוחלטת
עתירתו של מר ברגמן מכוונת נגד חוק שחוקק בכנסת על פיו רק מפלגות קיימות המכהנות בכנסת תקבלנה מימון מפלגות (ולא מפלגות חדשות). שתי טענות מרכזיות בפי העותר: הצעת חוק שכרוכה בהוצאת ממוניות יכולה לבוא רק מטעם ההמשלה ולא כהצעת חוק פרטית של חברי נסת, כמו במקרה של הצעת חוק זו
בעוברנו את "שומרי הסף" (הייתה כוונה ליצור יחסים משפטיים, הייתה כשרות-משפטית) אין הדבר אומר כי אכן התקיימה כריתת חוזה – השאלה האם נכרת חוזה היא שאלה נפרדת. קיימים שני תנאים, שני מבחנים יסודיים, לקביעת השאלה האם נכרת חוזה: גמירות דעת מה זו גמירת דעת? שתי גישות אפשרויות: גמירות הדעת הסובייקטיבית
2 התזוזה של נקודת האיזון חוקי יסוד נחקקו כבר לפני 1992, עת התחוללה "המהפכה החוקתית", אז מה קרה בשנת 1992 שהיא מוגדרת כנקודת מפנה? מדוע אנו מכנים זאת "מהפכה חוקתית"? התשובה היא, שעם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחקו יסוד: חופש העיסוק – נקודת האיזון נעה צעד אחד לטובת
הכללים לכריתת חוזה: העדה על גמירות דעה ומסוימות הטכניקות לכריתת חוזה (הטכניקות לנתח את אופי הכריתה) הן: 1. הצעה וקיבול, 2. זיכרון דברים. מה ההבדל בין 2 הטכניקות? ההבדל נעוץ בשאלה כיצד הגיעו הצדדים לנקודה הזאת בציר הזמן שבה התחוללה כריתת החוזה. אפשרות אחת שהם הגיעו להסכמה ביחד, באותה נקודת
המקרה: שני העַרֶבים משמשים בעלי המניות ומנהלים של החברה. החברה נטלה הלוואות מהבנק (60 מיליון ₪), ו2 הערבים חתמו על ערבות. החברה נקלעה לקשיים ונכנסה להליכי פירוק וכינוס, ובשל כך תבע הבנק את הערבים לשלם את חובותיהם מכוח ערבותם לחברות, וניהל איתם משא ומתן לשם הגעה להסדר פשרה. המשא ומתן
היישוב קציר, סמוך לברטעה ואם אל קוטוף המקרה משפחה ערבית ביקשה להתקבל ליישוב – אגודה שיתופית – קציר, יישוב שהוקם על ידי הסוכנות היהודית. וועד היישוב סירב לבקשת המשפחה הערבית, בטענה כי זהו יישוב שיתופי שמיועד, למעשה, ליהודים בלבד. טענת העותרים: זוהי אפלייה המנוגדת לזכות לשוויון. טענת המשיבים (היישוב
המקרה: שר הפנים סוגר עיתון אופוזיציוני עיתון קול העם, של מתנגדי השלטון בישראל שנת 1954, כתב באחד ממאמריו דברי ביקורת נגד הממשלה תחת הכותרת "ילך אבא אבן להילחם לבד . . .". המאמר ב"קול העם" נסתיים בשלוש הפסקאות הבאות : "למרות ההסתה האנטי-סובייטית יודעים המוני העם בישראל שברית-המועצות נאמנה למדיניות
המקרה: סיכום מוקדם שלא נחתם המוכרת, חברה עסקית, הייתה בעליו של מגרש. היא הציעה את המגרש למכירה. הרוכשים ביקשו לרכוש את המגרש. על רקע זה התנהל משא ומתן בין הרוכשים לבין נציג המוכרת (להלן: המוכרת). הצדדים קיימו פגישות אחדות, שבהן נשאו ונתנו בגובה המחיר ובתנאי תשלומו. באחרונה מבין הפגישות הללו,
פרטי המקרה הרלוונטיים לעניינו: 1. לקבלן שטח קרקע שהוא מייעד לבנייה, ועוד בטרם קיבל היתר דירה הוא משווק את הדירות העתידיות שייבנו במקום. בין היתר שיווק דירה בת 4 חדרים, אשר הרוכשים הביעו עניין לרוכשה. 2. המבקשים ניהלו מגעים עם נציגי המכירות מטעם המשיבה בקשר עם הדירה, והצדדים חתמו בתאריך
מתי יש לראות ב"זיכרון הדברים" שבו מופיע תנאי כי בעתיד יעשה "החוזה", כיוצר קשר חוזי מחייב בין הצדדים גם אם "החוזה" הנזכר בזיכרון הדברים לא נעשה? מהו בעצם זיכרון דברים? ישנן שתי השקפות: בהתאם לנקודת המבט האחת, עריכת זיכרון הדברים היא שלב אחד מבין שלבי המשא והמתן, שלבים שתחילתם בטרם
מתוך סקירה ממעוף ציפור אודות שלמדנו עד כה בקורס, אפשר בנקל לראות עד כמה הנושאים הנידונים חשובים ומעניינים. הלוא תשימו לב שמדובר ביסודות החיים שלנו במדינה, כמדינה חופשית שהיא לא צפון קוריאה סוריה או איראן; מדובר אפוא בשאלות יסודיות שמלווים את כולנו ושמעניינים את כולנו. הנה רשימת הסוגיות שנידונו עד
משפט חוקתי מסדיר את זכויות האדם ואת פעולתן (מבנה וסמכות) של רשויות השלטון המרכזיות והיחסים ביניהם. בכלל זה, המשפט החוקתי עוסק בסמכויות מוסדות החיקוק, הביצוע והשיפוט. משפט חוקתי מיוסד על משטר חוקתי, משטר של חוקה. מהי חוקה? חוקה בנויה משלושה פרמטרים: עדיפות נורמטיבית (חוק מתבטל מפני חוקה); נוקשות (קשה יותר
יש 2 טכניקות לזיהוי כריתת חוזה: נוסחת "הצעה וקיבול". טכניקת "זיכרון דברים". עד כה הטכניקה שלמדנו לזיהוי גמירת דעת ומסוימות היא "נוסחת ההצעה והקיבול", כלומר: שהבדיקה נעשית על ידי מבחן ההצעה (פניה-תקשורת, העדה על גמירת דעת, מסוימות) + הקיבול (פניה-תקשורת, העדה על גמירת) = חוזה (אם שניהם התקיימו ללא פגם
חוק הכשרות חוק הכַּשרוּת המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע הגדרות וסייגים (הגבלות) לפעולה משפטית על-ידי אנשים מקטגוריות שונות, כמו גיל (הבחנה בין קטינים לבגירים) ומוגבלות. בנוסף, קובע החוק הגדרות ודינים הנוגעים לאפוטרופוסות על קטינים וכל אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג בכוחות עצמו לענייניו. החוק מגדיר מהן הפעולות שבהן דרוש אישור בית משפט
במהלך הקורס נלמד את: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חוק החוזים (חלק כללי) חוק החוזים האחידים חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קיימים שני סוגי חוקים חוק קוגנטי – חוק שלא ניתן להתנות עליו. גם אם הצדדים רוצים לקבוע אחרת, אין לכך תוקף, והוראת החוק היא שתקפה (ימי חופש, למשל). חוק
הדרמה של בחור הישיבה במפגשו עם המחשבה המודרנית – בעקבות "המיועד" מנחם ברונפמן התוודעתי אליו לפני כ-6 שנים – אז השגתיו אך ורק בזכות המרחב הוירטואלי הנוח מאוד לחובבי ספרים בלתי מושגים – ובלעתי אותו בשקיקה, עטוף תחושה של צער רב על כי לא הכרתי את הספר הזה בשלב מוקדם
איך מפרש בג"ץ את המושג "מדינה יהודית": במה היא "יהודית" ובמה היא לא? מנחם ברונפמן סעיף א1 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי: "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". מהי משמעות של המונח "מדינה יהודית"? בשורות