המקרה: שמואל (סמי) שם טוב, כקבלן בנייה, יזם הקמת פרויקט מגורים בן ארבע יחידות דיור (קוטג'ים) על חלקת מקרקעין בירושלים. אותה עת הייתה החלקה רשומה על שם לילי, גרושתו. כחלק מהליכי התכנון של הפרויקט אוחדה החלקה עם חלק מחלקות סמוכות, והפרויקט הושלם. שלושה מבין ארבעת הקוטג'ים שהוקמו על המגרש נמסרו
כפי שלמדנו בהרצאות קודמות, כריתת חוזה נבדקת באמצעות: 1. העדה על גמירת דעת. 2. מסוימות. אכן, יש מקרים בהם נדרשת גם בדיקת צורנית של החוזה: לעיתים, בנוסף להעדה על ג"ד ומסוימות, נדרשת גם צורה לחוזה. כך קובע סעיף מספר 23 לחוה"ח כללי: "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה
בחלק הראשון של ההרצאה עמדנו על הדרך בה בית המשפט צעד מאי הכרה בהפרת שוויון במכרז פרטי כעילת חוסר תום לב (בפס"ד בית יולס) ועד להכרה בחובה זו (דה פקטו) בפס"ד קל בניין נ' ע.ר.מ רעננה (1). הוצאת פיצויי הקיום מן האופנה כעת נדון במהלך שעושה בית המשפט כדי להוציא
סעיף 18 לחוה"ח (כללי) עוסק בעילת העושק: מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה. מה בעצם דורש מאיתנו המחוקק? 5 תנאים מצטברים: מי שהתקשר
המקרה: לקלמר היה שטח בהרצליה. גיא ביקשו לבנות לעצמם בית פרטי בהרצליה וחיפשו שטח מתאים. באופן כלשהו נפגשו קלמר וגיא. גיא הציעו לקלמר כי הם – גיא (המשמשים כדאריכלים) – יבנו על גבי השטח שני בתים. בית אחד, שייבנה על ידי גיא, יינתן לקלמר, ובתמורה לכך גיא יקבלו את השטח
בהרצאה הקודמת סקרנו 4 דרכים להפרת חובת תום הלב שבהתקיים אחת מהן קמה עילת תביעת תרופות בידי הצד הנפגע מידי הצד התובע. להלן נדון בדוגמה נוספת של הפרת חובת תום הלב – אי שוויון כהפרת תום לב במכרזים. מה זה מכרז? מכרז הוא תחרות ממוסדת. בטכניקה הרגילה של הצעה וקיבול
כצפוי, הריאיון המעמיק, הכן והמקיף שקיימתי עם הגאון החסיד השליח הרב מ"מ חיטריק שליט"א, עורר תהודה רבה. התגובות, אף הן כצפוי, נעות על טווח הסקאלה. מסיכום התגובות אפשר לומר שצודקים ה"משיחיסטים" בטענתם שרוב חב"ד הם "משיחיסטים", כלומר: שיש רוב חסידי חב"ד מאמינים בוודאות גמורה שהרבי הוא מלך המשיח. ועד כדי
תצפית על מושב אמירים בגליל העליון על רקע הר מצפה ימים. צולם מקיבוץ פרוד (CC BY-SA 3.0) המקרה: בני הזוג פרינץ שכרו דירה בישוב אמירים, ואחר כשנת מגורים פנו לוועדת הקליטה של הישוב בבקשת קליטה ליישוב. יישוב אמירים דחה את בקשת הצעה זו לאור העבודה שבני הזוג פרינץ אינם
כבר כמה חודשים שאני מבקש לקיים איתו שיחה אישית מעמיקה ומקיפה. אולם, כדרכו ב-16 שנות שליחותו, הרה"ג השליח ר' מנחם מענדל חיטריק שליט"א, המשמש גם רבה של הקהילה האשכנזית באיסטנבול שבטורקיה, היה עקבי בסירובו. לבסוף, לקראת כינוס השלוחים הממשמש ובא – שבו רואה הרב חיטריק מטען רב עוצמה של נתינת
המקרה: חברת ע.ר.מ הציעה לחברות בנייה להגיש הצעות למכרז שהיא עושה לצורך עבודות. חברת קל בניין הגישה הצעה, כמו גם חברות אחרות. הצעות ניתנו בהצעות לתוך תיבה כנהוג מכרז סגור. התנהל הליך של ועדת מכרזים וההצעות הוגשו לתוך תיבה, שנפתחה "בתהליך מסודר, בנוכחות נציגי החברה". התקיימו מפגש וסיור מיוחד לחברות
מחד, תפקיד בית המשפט הוא: להגן על זכויות האדם בישראל. לאידך, בית המשפט הוא רשות שלטונית, והוא יכול לפעול רק אם הוסמך לכך. כיצד אפוא, בבג"ץ קול העם, התערב בית המשפט בשיקול דעתו של שר הפנים? היכן הוסמך לכך? בשאלה זו תעסוק ההרצאה הבאה. הפיתוח של המשפט לעיל שאלנו: כיצד
הפרקטיקה החוקתית שנהגה עד פס"ד בנק המזרחי הייתה כזאת של לא התאפשרה ביקורת שיפוטית על חוקים מכוח חוקי היסוד. ביהמ"ש לא היה מוכן להכריז על בטלות חוק על סמך תיאוריה חוקתית, מבלי שהראו לבית המשפט אסמכתא מפורשת בחוק. אכן, בית המשפט ביטל חוקים (ע"ע ברגמן), אולם מתי ביטל ביהמ"ש חוקים?
פרק ב לחוה"ח (כללי) עוסק בפגמים בכריתה. עוסקים בסיטואציה שלאחר החוזה. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהחוזה נכרת. בא המחוקק ואומר, שישנן סיטואציות אחר שהחוזה נכרת שבהן ניתן לבטל את החוזה, אם וכאשר התרחשו אחד מן הדברים הללו. סעיף 14, סעיף הטעות לסעיף יש 4 תתי סעיפים. נדון בהם
פס"ד ירדור המקרה שעליו נסוב פסק דין ירדור: ועדת הבחירות לא מאפשרת לרשימה הסוציאליסטית להתמודד בבחירות. הנימוק: חשש לפגיעה בביטחון המדינה. לוועדת הבחירות יש סמכות – על פי חוק – למנוע מרשימה לרוץ בבחירות רק על בסיס פגמים טכניים, אך לא על בסיס שיקול דעת . ולמרות זאת, יו"ר ועדת
בפסק הדין נקבע כי עם חקיקת חוקי היסוד (חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו) במרץ 1992 חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. הן הפכו לזכויות חוקתיות. ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי. חוק "רגיל" של הכנסת אינו יכול לשנותן. סעיף 1 במבנה החוקתי של מדינת ישראל, נתונה בידי הכנסת הסמכות
בפסיקה נקבע כי במקרים חריגים ניתן לקבל את תרופת האכיפה גם במקרים של חוסר תום לב. לכאורה פסיקה זו לא מובנת. הלוא יש לנו סעיף חוק מיוחד לעניין תרופות במקרה של הפרת חובת תום הלב. עוסק בכך סעיף 12ב לחוה"ח (כללי), וזו לשונו: "צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב
המקרה: זוג ולו 3 ילדים החליט לסיים את קשר הנישואין ביניהם. בני הזוג – בעזרת עורך דין – כתבו מסמך שכונה על ידם חוזה, שבו סוכמו עיקרי הסידורים ביניהם עד למועד קבלת גט על הסיכומים החשים שיהיו כרוכים בו. בסעיף 11 למסמך נקבע כי "החוזה יהיה חסר תוקף משפטי ויהווה
המקרה: חברה מזמינה הצעות לביצוע עבודה במסגרת מכרז. היא מנהלת משא ומתן עם המציעים. היא מסכמת את כל התנאים עם אחד המציעים. כל שנותר הוא הצורך באישורה של מועצת המנהלים של החברה. מועצת המנהלים מחליטה שלא לאשר העיסקה. היא כורתת חוזה עם מציע שלא נטל חלק במכרז. בהתנהגותה זו הפרה
קצת על חובת תום הלב בסעיף 12 בא המחוקק ואומר: במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. מהי המשמעות של המונח "תום לב"? להלן נבקש לירד לרבדים השונים של המושג, וזאת באמצעות דוגמאות: דוגמה 1: רעש ופיח אדם גם בדירה מסוימת ונמאס לו מהתנאים
בהרצאה זו נעסוק בניתוח פסק הדין של השופט משה לנדוי בפרשת ברגמן. פסק הדין עוסק בעתירה בה התבקש בג"ץ לאסור על מימושו של סעיף 6 לחוק למימון המפלגות לקראת הבחירות לכנסת, בנימוק שהסעיף, שהעניק מימון רק למפלגות קיימות ומנע אותו ממפלגות חדשות, ובכך פגע בעקרון השוויון של הבחירות שנקבע בסעיף